מאגר סיפורי מורשת

סיפור חיי נולדתי בשנת 1935 בבית חולים פרויד, אשר היה בית יולדות בתל אביב הישנה. גרנו ברחוב בוגרשוב בבית קומתי וצמוד קרקע. השכונה הסמוכה לבית זה היא שכונת נורדיה, כיוון שהבית היה צמוד קרקע, היה בו בוסתן גינת ירקות ובעלי חיים.

הלכתי לגן ילדים שקראו לו גן חווה, והגננת הייתה אשתו של הסופר ברנר. כאשר הייתי בן 4 פרצה מלחמה ואני זוכר עד היום את ההפצצה שהאיטלקים הפציצו את תל אביב.הזיכרון של "הצינורות" העפים באוויר זכור לי עד היום.בהיותי בן 7 נפטרה אימי (שאילו הייתה חיה הייתה לי, (תמר) סבתא רבא). אז שלחו אותי לקיבוץ רמת רחל, בו חייתי שנה וחצי.חוויות מרמת רחל: הייתה שנת שלג, הייתה לי חברה שקוראים לה ניצה וביחד קפאנו בשלג עד שהמבוגרים ראו זאת ,והצילו אותנו.בפינת החי היה לנו קוף בשם ויזתא, שהייתה לו תכונה משונה ,לגנוב לחם בכפר הערבי השכן! שם הוא נתפס וההינו צריכים להביא כיבוד לילדי הכפר ועשינו "סולחה" וכך שוחרר ויזתא.

היה מקובל שמשפחות שבאות לבקר הביאו איתן עוגות לילדים. עוגה מיוחדת שקיבלתי פעם הייתה עוגת גזר יפיפייה ולי היה חבל לאכול אותה הרבה זמן לא נגענו בה עד שהעלתה עובש, והעברנו אותה לויזתא.

ובחזרה לתל אביב………למדתי בבית ספר "בית החינוך לילדי העובדים" למדו בו אנשים כמו: רבין, משה שמיר הסופר, הנכד של בן גוריון, הבת של אלתרמן ועוד רבים וטובים. האמת שלא התאמצתי בשעורים הרגילים אלא בשעורי חקלאות, טבע וספורט. ולעיתים הייתי מתפלח לגן מאיר. לעיתים היו לי ויכוחים עם המורים והתוצאה שביליתי לא מעט מחוץ לשעורים. לעומת זאת הייתי פעיל מאוד (מכיתה ד' ואילך) בתנועת נוער היא התנועה המאוחדת. שם גיבשתי חברות ושם התארגנה חבורה של 14 מפעילי התנועה והחליטה ללכת במרוכז לבית ספר חקלאי. (כלומר לא נשארנו ללמוד בתל אביב, כמקובל) כולנו נרשמנו והתקבלנו לבית ספר חקלאי שמו "עיינות" ליד מושב בית עובד.

סדר היום ב"עיינות" היה חצי יום עבודה בענפי החקלאות בשירותים השונים וחצי יום לימודים וחיי חברה מאוד עשירים בשנות הפנאי והערבים. ב"עיינות" שיניתי את יחסי ללימודים והייתי אחד התלמידים הטובים ביותר בכתה.

 

תמר רהט מכיתה ה'2 וסבא דוד (רצי) רהט

 

עיינות: "עֲיינות הוא כפר נוער במישור החוף הדרומי, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנס ציונה, בתחום המועצה האזורית גן רווה.בשנת 1926 נרכשו 500 דונם ששימשו כאדמות הכפר ביוזמת עדה מימון, לימים חברת הכנסת. ב-1929 נחרשה האדמה לראשונה ויום ייסוד הכפר נקבע ל-30 במרץ 1930 בו ניטע לראשונה עץ הדרים. הכפר הוקם על אדמת הקרן הקיימת, על ידי ויצו (הסתדרות עולמית לנשים ציוניות) ומועצת הפועלות בהסתדרות העובדים הכללית.". ויקיפדיה

תשע"ו