מאגר סיפורי מורשת

שמי אורה, נולדתי במושב כרם בן זמרה ליד צפת. קוראים לי אורה מפני שבאותו היום שנולדתי הגיע גנרטור שמפיק חשמל ואור בבתים, ולכן על שם אירוע זה קראו לי אורה. היה לנו בית גדול ומרווח, חדרים גדולים עד מאד ומטבח רחב שוליים והיה את כל הציוד הנדרש: תנור אפייה, גז, מקרר גדול ושולחן בגודל המתאים. הייתה אמבטיה ומקלחת גדולים ומכונת כביסה, בנוסף גם כיבסנו ביד. הייתה חצר גדולה שהילדים יכלו לשחק בה. שיחקנו כדורגל, כדורסל, תופסת וכו׳. היו לנו שכנים שהיו עולים חדשים ועזרנו להם להתאקלם. היה לנו משק חקלאי בו גידלנו עופות להטלת ביצים. כמו כן היו לנו מטעים של תפוחים ואפרסקים. מסביב לבית הייתה לנו גינה עם פרחים ועצי נוי. לכל ילד מבני המשפחה היתה תורנות שבועית לטפח את הגינה ולשמור על הגינה מטופחת ויפה. לא היה במושבנו ים, הים היה רחוק מאיתנו. היה בית כנסת מפואר וגדול.

להורים שלי ז"ל קוראים מאיר יהודה ואסתר גץ. אבי היה מנהל בית ספר רב אזורי ומפקד מטעם הצבא. אימא הייתה עקרת בית ומתנדבת בקהילה. התכונות הבולטות של הוריי היו הנתינה והעזרה לזולת. הורי היו אנשים טובי לב, כולם נעזרו בהם. הם קלטו את כל העולים החדשים במושב ובישובי הסביבה ולימדו אותם להתאקלם בארצנו. במושב היו עולים חדשים מכל העדות, וכל משפחה לימדה את המסורת ואת המאכלים המיוחדים לכל תושבי המושב. לכן בבית אצלינו, בנוסף לאוכל המסורתי,אכלנו גם מאכלים של העדות מרומניה, הונגריה, טורקיה ומרוקו. בקיצור: בית של קיבוץ גלויות.

לאבא היה זקן קטן ועם השנים זקנו התארך. אמי הייתה עם כיסוי ראש. הוריי התלבשו כרגיל, כמו כל האנשים. כשהייתי נערה, בכיתה י"א, פרצה מלחמת ששת הימים. אחי הבכור שהיה אמור להתחתן יצא למלחמה בירושלים ובדרכו לשחרור הכותל הוא נהרג. הוא נקבר בבית הקברות הצבאי שבהר הרצל. מאחר והמרחק היה גדול ביו המושב לירושלים, הוריי עברו לירושלים ביחד עם כל המשפחה ולאחר כשנה אבי קיבל את התפקיד ״רב הכותל״. גרנו במושב השייך אך ורק ליהודים. במושב הייתה צרכניה שבה ערכנו קניות ומה שהיה חסר שם היינו משלימים בקנייה בצפת. קנינו את כל מה שנדרש למשפחה ברוכת ילדים. היינו בתנועת נוער שקיימת גם היום – בני עקיבא והייתי חניכה, ולאחר מכן מדריכה. האזנו לשירים ישראליים וקצת שירים לועזיים. רקדנו המון הורה וריקוד עם. בתקופתי היו זמרים מאוד מפורסמים גם כיום: יהורם גאון, אריק אינשטיין, בני ברמן. להקות מפורסמות היו בעיקר להקות צבאיות, הגשש החיוור,השלושרים ועוד. אהבתי מאוד את שירי ארץ ישראל והייתי גם במקהלה. ניגנתי בכינור, בחליל ובאורגן. כל בני הנוער יחד עם המבוגרים רקדו במעגלים. הכרתי את בן זוגי כשלמדתי בצפת. אחותו של ציון (בעלי) הכירה בינינו, אבל מפני שאחי נפל במלחמה היה לנו נתק של 3 שנים כמעט ולא היה קשר טלפוני כמו היום. כשלמדתי בירושלים הוראה פגשתי אותו במקרה ברחוב והקשר ביננו חודש.

ההורים מאד הקפידו לחגוג ימי הולדת בתאריך העברי. כשהייתי בת 12, בין ראש השנה לכיפור בתאריך ה׳ בתשרי חגגתי את מסיבת בת המצווה שלי עם חברות מהכיתה ועם בני המשפחה. לפני מסיבת הבת מצווה הוריי ספרו לי מדוע חוגגים בת מצווה ומה התפקיד שלי כנערה ולאחר מכן כאישה וכאמא. המצווה הראשונה שעשיתי הייתה הפרשת חלה: אני ואימא הכנו בצק ועשינו הפרשת חלה עם ברכה מהבצק. לאחר מכן אפינו לחמניות. המצווה השנייה שעשיתי הייתה הדלקת נרות לכבוד שבת. היה כיבוד עבור כל בני המשפחה היו מכינים והיינו מגישים לכל האורחים. בבת מצווה היה משחקי חברה, חידונים, ״מצא את המטמון״, שירים וריקודים.

הזוית האישית

אורה ושי-אל: היה מדהים ומרגש! למדנו אחת מהשנייה מה זה דיגיטליות, הסטוריה ועבר. נהנינו מכל רגע ורגע!