מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי רחל מסורי.

בחרו את שמי על שם אחותי הגדולה רחל, שנפטרה לפני הולדתי. יש הרבה שקוראים לי רוחל'ה או רחלי כשם חיבה.

נולדתי בתימן בשנת 1942, ובשנת 1948 כשהייתי בת ,6 אני ומשפחתי עלינו לארץ. כשעלינו ארצה גרנו בעתלית ואחרי 3 חודשים עברנו לזיכרון יעקב, כשהגענו נכנסתי ישר לגן. מקום המגורים נבחר בשבילנו ולא הייתה לנו הזכות לבחירת הגן. כשהייתי בת שמונה היה לנו בבית עזים, אני זוכרת  שהייתי מטפסת על העצים להביא להם אוכל.

אנחנו שבעה אחים במשפחה ואני הרביעית במספר. תמיד הרגשתי בודדה כי לא היו לי אחיות, אבל הייתי מאוד קשורה לאבי. אבי היה מרפא והוא נפטר בגיל 64, כשהוא נפטר היה לי קשה מאוד, זה היה האירוע הכי עצוב בחיי.

כשהייתי צעירה אהבתי מאוד לרקוד, לשחק שמונה אבנים, מחניים, דוקים ולשיר. הייתי משחקת בעיקר עם בנים, לא אהבתי לשחק עם בנות, כי אם הן היו מפסידות הן היו בוכות. אהבתי בצעירותי גם את העוגיות של אימא שלי ואני זוכרת שאבי היה שר שירי קודש במהלך כל ימות השבוע.

למדתי בבית ספר יעבץ בזיכרון יעקב, אבל רק עד כיתה ה', בגלל  המצב הכלכלי שלנו… היה לנו מנהל אכזרי, קראו לו ציק, הוא היה משכיב ילדים על השולחן, מוריד את מכנסיהם ומכה אותם בחגורה.

כשהייתי בת 10 הייתי מנקה בתים. פעם אחת ניקיתי לאיזו אישה את הבית במשך שעות ולבסוף האישה נתנה לי עשר אגורות בלבד, אני בחיים לא אשכח זאת, היא ניצלה אותי ולא חשבה לתת לי את שמגיע לי. בגיל 15 עבדתי בבציר בזיכרון. בהמשך, עבדתי בניקיון חדר ניתוח ונהניתי מזה מאוד! למדתי המון דברים חדשים מעבודה זאת. לא שירתי בצבא עקב היותי דתייה, אך הייתי בהמון מלחמות ואף פעם לא פחדתי כי בטחתי בה' שישמור עליי ועל משפחתי.

הכרתי את בעלי באירוע והתחתנתי בתאריך 3.2.1966 כשהייתי בת 23. שם משפחתי לפני הנישואים היה כהן. בגיל 24 ילדתי לראשונה, ונולדו לי 7 ילדים במהלך הנישואים.

עדנה – בת 52, ,מורה באולפנת זבולון, יש לה 4 ילדים.

אבשלום – בן 51, נשוי לנוצריה וגר בגרמניה, פרופסור לאורטופדיה ויש לו ילדה אחת.

יפעת – בת 49, רווקה ועובדת כאחות מוסמכת.

רן- בן 46, עובד כשיפוצניק, יש לו ילדה אחת.

אופירה – בת 43, מורה, נשואה עם 5 ילדים ויש לה נכדים.

שחר – בן 42, היה גר בארה"ב ולאחר שהתגרש חזר לגור בארץ. יש לו 2 ילדים.

ראובן – בן 41, נשוי עם 4 ילדים. עובד כמקדם מכירות בפייסבוק. סה"כ יש לי 17 נכדים.

חינכתי את ילדי שאסור לשקר ולגנוב, ליד ביתי היה עץ תפוזים אך הוא לא היה שלי ומעולם לא קטפתי ממנו, כדי לחנך את ילדי שאסור לגעת במה שלא שלך. גם חינכתי את ילדי לארח ילדים אחרים.

בעלי עבד בפיקוח וביטחון בעירייה. לפני 6 שנים כשהיה בן 75 הוא נפטר מסרטן מעי הגס.

הזוית האישית

מאיה עובדיה, תהל בן הרוש ובתיה עמר תיעדו את סיפורה של רחל מסורי במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבי"ס רמב"ם בראש העין, בהנחייתה של המורה אודליה אהרוני.