מאגר סיפורי מורשת

שמי סימה פלוס. מקור השם מאישי משה פלוס שנולד להורים מפולין ועלה לארץ בגיל שנה בשנת 1936.  שם משפחתי מהבית מזרחי אוחנה. פירוש השם פלוס הוא על שם הנהר באנגלית פולס שווה פלג או נהר. כמו "ניאגרה פולס".

נולדתי בישראל בעיר ירושלים בשנת 1945. אני בת בכורה למשפחה בת ארבעה ילדים בן אחד ושלוש בנות. קיבלתי יחס מועדף מיתר האח והאחיות. אח שלי נהרג בתאונת דרכים בגיל 31 והותיר אישה וחמישה ילדים אשתו הייתה בחודש השישי וילדה בת. שנקראה על שמו אלינור. אחות שנייה שמה תמר – למדה פזיותרפיה היא נישאה ונולדו לה שלושה ילדים. בת ושני בנים. אחותי הקטנה נישאה ולה שלושה ילדים שני בנים ובת.

ילדותי

גדלתי בשכונת נחלאות בירושלים. זכור לי במיוחד חלוקת המים בפחים. שם אבי משה מזרחי היה אחראי על חלוקת המים. הייתה לנו חצר גדולה בעלת 8 חדרים. השייכים לסבתי ולדודים של אבי. ואנו התגוררנו בחדר אחד זוג הורים וארבעה ילדים. השירותים היו ממוקמים בחוץ לאורך המסדרון וכל השכנים היו משתמשים בהם. זכור לי הקמת הברז המים זורמים הראשון. בחצר שלנו. בנוסף היה בור מים ממנו היינו שואבים בדלי עם קולר ודלי שהיינו משלשלים עם חבל ומשתמשים לכביסה ורחצה. מול הבית הייתה גבעה של סלעים ובה צמחו רקפות. וצמח החובזה (חלמית) ובה היינו משתעשעים ומקימים בל"ג בעומר מדורה גדולה ובראשה היינו תולים את הדמות של המן הרשע. בבית הכנסת היה מרכז הרוחני של השכונה בנוסח יהדות ספרד. והייתה תחנת טיפת חלב אליה הייתה אימי מטפלת עם אחותי הקטנה. משחקים בשכונה ובחצר. קפיצה בחבל. כדור. קלס. אלמבוליק. חמש אבנים. קפיצה על מקלות המונחות במרחקים. מציירים על האדמה בגיר סולמות וחבלים ומדלגים בינהם. מחניים. בחנוכה שיחקנו בסביבונים. ובפוררה. סביבון מעץ ומלפפים שרוך ארוך ומתילים על הרצפה.

האזנתי למוסיקה עיברית. דרך הרדיו או פטיפון. מכשיר הרדיו היו בגודל מקפיא. הפטיפון היתה תיבה ובה זרוע ארוכה. היו מניחים תקליטים ושמים את הזרוע. ומפעילים ע"י סיבוב של ידית.

אהבה ומשפחה

ההכרות עם בעלי ז"ל.

עבדתי במשרד עו"ד ובעלי הגיע לחבר שהיה מתמחה במשרד העו"ד וכך הכרנו. ההורים היו מכתיבים לי מה לעשות מה ללמוד. לבחור מקצוע לחיים. נהגנו לטייל בירושלים. בעיקר בשבתות. הלכנו בחג השבועות לקבר דוד המלך. גרנו בשכונת שבט צדק. היום נחלאות. הלכנו לראות את הנוף, מתצפית מגדל דוד לכיוון מראות העיר העתיקה. טיילנו באתר הקמת מוזיאון ישראל והיכל הספר. יצאנו לשדה לראות פריחת רקפות וכלניות בשכונת ליפתא הסמוכה.

נהגנו בימי שבת לבקר את הדודים והדודות של אבא שלי. ההורים של אמא שלי גרו ברמת גן. ובפתח תקוה והקשר איתם היה רק פעם בשנה. בימי החופש הגדול נהגנו ללכת לים בחופשת הלימודים הגדולה. במקום צנוע. וההורים שלי נהגו לקחת את כל המאכלים איתם. ואת כל הציוד. הדרוש לנו.

נולדו לי 5 ילדים ויש לי 20 נכדים ו 7 נינים. הנכדה הבכורה מהבת הבכורה שלי מורה לחשבון. במכללת אריאל. ומרכזת את הנוער בהר-ברכה. הבעל שלה מרפא ילדים עם בעיות רגשיות ע"י טיפול בבעלי חיים. ויש לה 4 ילדים הנינים שלי. הנכד מהבת הבכורה לומד ומלמד בישיבת שעלבים בוגר צבא אבא לשלושה ילדים הם הנינים שלי. הנכד השלישי מהבת הבכורה סיים תואר בהנדסת מכונות. הנכד הרביעי סיים צבא לומד באוניברסיטה. הנכד החמישי לומד בכתה י"א. בישיבת שעלבים. הבן השני קונדיטור והבת הבכורה סיימה צבא ונרשמה לאוניברסיטה. יתר הנכדים לומדים בחטיבה הצעירה וחלקם בגנים. בכל יום רביעי אני מתנדבת לשמור על הנכדים של הבן השלישי. יש לו מרפאת כף הרגל. הבן הצעיר שף וגר איתי. כל הילדים גרים בארץ הם בקשר טלפוני עימי ואני מתארחת בבית שלהם לעיתים. לשבת, בימי הולדת ובחגים.

חגים ושמחות

את ימי הולדת לא נהגו לחגוג. לבנות לא ערכו מסיבת בת מצוה ולבנים את בר-המצוה חגגו בבית בצניעות,. קראו בתורה פרשת בראשית. ואת ההפטרה קראו בטעמים נוסח עדות המזרח. שלמד אחרי במשך 6 חודשים. כל המתפללים הגיעו לאחר התפילה לבית המשפחה. תוך ריקודים וזריקת סוכריות וקיבלו כיבוד בבית. הרב נשא דרשה על פרשת השבוע. המתנות שקבלו אז היו בעיקר ספרים, גבעי כסף עם חריטה, שרשרת מגן דוד מזהב.

אני ומשפחתי בבת מצווה של נכדתי אוריה

החגים אצלנו נחגגו ברוב פאר. הכינו מאכלים מיוחדים ותפילות בבית הכנסת. גם הנשים השתתפו בתפילות בבית הכנסת. בערב שבת רק האמא והסבתא הדליקו נרות בערב חג. הסעודה התקימה כל המשפחה הסבה לשולחן כולל הסבתא שגרה בחצר המשותף. תוך פיזמונים של שבת. ערכנו קידוש ולאחר הקידוש כל ילד ניגש לקבל ברכה מאבא ואמא והסבתא ונישקנו להם את היד לאות כבוד.

שירים מיוחדים שהינו שרים היו: בר-יוחאי. שלום עליכם. דרור יקרא. כי אשמרה שבת. ריבון עולם.

הזוית האישית

יאיר בן ברון מתעד את סיפורה של סימה פלוס.