מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

קורות חייה של סבתא

סבתי ואני בבת המצווה שלי.
סבתי חותמת על טופס בחתונתה עם סבי
מילדות לבגרות

סבתי מצד אבי, שמה שפרה (שורה), נקראה כך על שמה של סבתא רבתא שלה. בחרתי בה בגלל היותה דמות מרכזית וחשובה בחיי. בזמן מלחמת העולם השנייה,ההורים של סבתי חיו במולדובה. בזמן זה הגרמנים כבשו את מולדובה. למזלם של משפחתה של סבתי הם הצליחו לברוח לקזחסטן .שם הם עבדו במפעל בו תפרו מדים לחיילים הרוסים שנלחמו. הם עבדו המון כל יום 14 שעות ויותר. ביום אחד הגיע מפקד הצבא וקרא בשם משפחתם של הורי סבתי. קריאה זו הלחיצה והבהילה אותם מאוד, כי לא ידעו למה לצפות. הגיע המפקד והסביר להם, שהם העובדים הכי טובים שתפרו הכי טוב, והביא להם פרסים מתנות ,בגדים חדשים, אוכל ומדליות ואמר להם תודה רבה על כך שהם עובדים ומשקעים כל כך הרבה. סבתי נולדה במולדובה ב-8 למרץ 1947. בת בכורה להוריה, להם ארבעה ילדים. כל ארבעת הילדים חונכו וגדלו במולדובה בעיר קישינוב, כולם קיבלו חינוך דומה והלכו לאותו בית הספר. גן ילדים לא היה ולכן, החינוך הראשוני נעשה בבית.

בתי הספר שמם היה במספרים 1,2,3….בבית הספר הייתה נהוגה אז ועד היום, תלבושת אחידה. לבנות חצאית ווסט בצבעים שחור ולבן והן התבקשו לבוא עם שתי קוקיות לבנות גדולות. הבנים לבשו בגדים מחויטים עם מכנס שחור וחולצה לבנה. בבית הספר נהגו לקיים מסיבות לאחר שעות הלימודים וכמו כן, היו הפסקות פעילות בהן היו משחקים משחקים חברתיים כמו קלאס ומשחקי ידיים. בהמשך סבתי למדה בבית ספר למוזיקה, בו למדה וניגנה על כינור. סבתי אהבה מאוד לנגן על כינור ועשתה זאת גם בשעות הפנאי כתחביב. הבית שבו גדלה סבתי בקישינוב היה בית אבן גדול ובו שמונה חדרים לשש נפשות. בסביבת הבית היו סופרמרקט, קולנוע, מפעל ובית הספר בו למדה. בנוסף ללימודי המוזיקה והכינור, סבתי למדה הוראת רוסית ועסקה במקצוע כ-18 שנים כשעוד גרה במולדובה, עם עלייתה ארצה הפסיקה לעסוק בהוראה וגם במוזיקה. כאשר הגיעה ארצה החלה לעבוד כפועלת ייצור במפעל לשקיות ניילון.

סבתי הכירה את סבי במולדובה והם נישאו ב-1977. סבתי הייתה בת עשרים ושמונה ביום נישואיה. חתונתם של סבי וסבתי נחגגה באופן אינטימי וצנוע במסעדה עם חברים קרובים ומשפחה מצומצמת. שם המשפחה המקורי של סבתי היה זידמן והוא שונה לאחר נישואיה עם סבי לשרגוב (שמקורו מדורות קודמים רבים שרג= עמידה בשורה בהמתנה לעבודה התוספת של "וב" נעשתה על ידי אחד מבני המשפחה). בהיותה סבתי, בת שלושים נולדה דודתי ולאחר מספר שנים אבי. היום סבתי בת שבעים ואחת ויש לה חמישה נכדים ונין אחד.

בשנת 1993 עלתה סבתי ובנה (אבי) לארץ הם הגיעו לנצרת עלית ,על פי בחירת של סבתי. סבתא שלי החליטה לעלות ארצה כי כל משפחתה הייתה בארץ.. סבתי לא הלכה לאולפן אלה התחילה לעבוד במפעל כי נדרשה לפרנס אותה ואת בנה

הזוית האישית

ויאל שרגוב: למדתי דברים חדשים שלא ידעתי על סבתי. אני נהניתי מאוד לשוחח עם סבתי על דברים ונושאים שעליהם לא דיברנו מעולם. למדתי דברים רבים וחדשים על משפחתי, שלא ידעתי עליהם קודם. סבתי היא דמות בחיי, אותה אני הכי מעריכה והכי אוהבת, כי היא תמיד שם לצידי ועוזרת לי.

מילון

ווסט
אפודה עם כפתורים

ציטוטים

”למדתי הוראת רוסית ועסקתי בהוראת רוסית כ-18 שנים “

הקשר הרב דורי