מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

קופסת שורשים

סבא חנה עם הקופסא
סבתא חנה ונכדתה גליה
כולכם מבינים למה אין אלבום מפואר – שאין ערכו שווה לערך הקופסא! אפילו שהיא רק חפץ כמו "קופסת הפח הישנה"

אני חנה לוי – ליברמן, סבתא של גליה לוי. בת קלמן ורות ליברמן ילידי פולין ניצולי שואה.

אבי, קלמן ליברמן נולד בבנדין שבפולין בשנת 1914 ואמי, רות לבית שמרלינג נולדה בקאליש שבפולין בשנת 1918.

אני חנה לוי, לשעבר ליברמן, הסבתא של גליה לוי, בתו של ארז לוי. נולדתי בשנת 1950 בעיר וורצלאב שבפולין. עליתי לארץ עם הוריי ואחותי בשנת 1957.

הסיפור מתחיל, בכל פעם שאני מוציאה את "הקופסא" מהארון אני מקבלת תגובות כמו: "מה זה" "מה את שומרת קופסא כל כך ישנה"?

ולנכדים אני אומרת: "היזהרו על הקופסא"!

לשאלה של כולם "למה"???

אני עונה פשוט שזאת "קופסת שורשים".

"אילו שורשים את שומרת בקופסא"?

"אני שומרת על השורשים של המשפחה שלי. כן, שורשים,!

סבתא רבתא, רות לבית שמרלינג, היא ניצולת שואה, כל שנשאר לה מהזיכרונות של משפחתה וצעירותה הן כמה תמונות ששמרה בתוך ה"קופסא".

אחרי המלחמה סבתא רבא רות נישאה לסבא רבא קלמן לבית ליברמן – גם ניצול שואה. הם גרו בפולין בעיר וורצלאב ול"קופסא" נוספו תמונות נוספות של סבא רבא קלמן שגם עבורו הן כל מה שנשאר לו ממשפחתו ומצעירותו.

לימים הקב"ה בירך את רות וקלמן ליברמן ונולדו להם 2 בנות – סבתא חנה ואחותה דודה יפה, וכמובן שכל תמונה שלהן שצולמה מצאה את מקומה בתוך ה"קופסא". כך במשך השנים מתוך ה"קופסא" נבט הנבט שסבתא רבא רות ליברמן הניחה, צמח לגזע עם שורשים חזקים ממנו יוצאים ענפים שמסתעפים למשפחות של סבתא חנה עם שלושת הבנים: ארז, אלון, אורן והנכדים. וגם דודה יפה שגם לה נולדו שלושה בנים: איציק, אביאל, ערן ונכדים., שגם לחלקם יש תמונה ב"קופסא" וגם מהם בעזהי"ת ימשיך העץ לגדול ולפרוח והם יוסיפו תמונות לקופסא, לקופסת השורשים.

הזוית האישית

לסיכום, עכשיו כולכם מבינים למה אין אלבום מפואר – שאין ערכו שווה לערך הקופסא! אפילו שהיא רק חפץ כמו "קופסת הפח הישנה".

מילון

ניצולי שואה
הם היהודים אשר שרדו את הרדיפה, הגירוש ורצח העם היהודי במלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים. יש המעדיפים (בעיקר ניצולי השואה עצמם) את הביטוי "שורדי שואה" על פני הביטוי "ניצולי שואה", וזאת מכמה טעמים: האקטיביות המשתמעת מהמונח "שרידה"[1], העובדה כי הביטוי "ניצול" מתייחס לאירוע שכבר הסתיים בעוד שההתמודדות עם השואה והשלכותיה לא הסתיימו עם הניצחון על הנאצים (ראו להלן)[2], וכן הטענה כי לא נכון יהיה לומר "ניצול" על מי שחווה על גופו את השואה. משלהי מלחמת העולם השנייה ועד שנות ה-60 נקלטו בישראל למעלה מחצי מיליון עולים מאירופה, מרביתם ניצולי השואה או ילדיהם.[3]

ציטוטים

”בעזהי"ת ימשיך העץ לגדול ולפרוח והם יוסיפו תמונות לקופסא, לקופסת השורשים.“

הקשר הרב דורי