מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של סבתא בורוכוב ורה

שם המשפחה בורוכוב ורה הוא שם מקורי מצד האבא, שם האבא הוא מיכאל בורוכוב.

נולדתי בתאריך 28.1.1942 . בגלל שזו הייתה תקופת מלחמת העולם השנייה והגרמנים פלשו לברית המועצות, אבא שלי מיכאל בורוכוב לחם כקצין בצבא האדום כמהנדס קשר בחיל האוויר. אמא שלי פריידה בראון עבדה בבית החולים הצבאי כאחות. כאשר הגרמנים פלשו לאוקרינה לא היה מנוס אלה לברוח מקייב עם בית החולים. בית החולים ברח לסיביר לעיר קונגור נולדתי שם.

אחרי המלחמה בגרמנים אבא שלי נסע להילחם נגד יפן. הוא לקח איתו את המשפחה במטוס תובלה, לא היו שם כיסאות וישנו על ארגזים. כשהגענו למקום, נתנו לנו בית וליד הבית הייתה מלונה של כלב. אני זוכרת שבאחד החגים הלבישו אותי יפה וההורים ביקשו ממני לחכות להם בחוץ. הייתי לבושה בשמלה לבנה חגיגית, בגלל עייפות נכנסתי למלונה ונרדמתי שם יחד עם הכלב. ההורים שלי כעסו עלי מאוד בלשון המעטה.

אחד התחביבים שמלווה אותי כל החיים זה קריאת ספרים. אבא שלי לאורך החיים אסף הרבה ספרים והייתה לו ספרייה ענקית. הוא היה קונה כל חודש כמה ספרים. כל הספרים שהיו אצלנו בבית, מקיר לקיר ומרצפה לתקרה ועד היום אני קוראת ספרים. כשהייתי קטנה הייתי קוראת ספרים מתחת לשמיכה עם פנס, כדי שאף אחד לא יראה שבשעה כה מאוחרת הייתי ערה. החג האהוב עלי הוא נובי גוד שנה חדשה.

בגלל שאבא שלי היה קצין עברנו מעיר לעיר המון פעמים. למדתי בתורקמניה אזרביידגן קויבשב ובאקו. למדתי גם בבתי ספר למוזיקה נגינה על פסנתר חוץ מבית ספר רגיל. בקויבשב סיימתי אוניברסיטה לפדגוגיה (הוראה) סיימתי תואר שני. ועבדתי כמורה לפסנתר 25 שנים במקצוע זה. בגלל שלמדתי בשני בתי ספר בילדותי, גם בבית ספר רגיל וגם בבית ספר למוזיקה, לא היה לי זמן לשחק, כי כל יום הייתי צריכה לתרגל נגינה. בימים שלא תרגלתי נגינה הייתי מסתפקת בלצאת החוצה עם חברים.

התחתנתי בגיל 25. לפני שהתחתנתי עם ולדימיר, אבא שלי מיכאל בורוכוב דיבר איתי וביקש ממני שאני אשאיר את שם המשפחה בורוכוב כדי שאם יוולד לנכדתו ויקטוריה בן הוא יהיה עם שם המשפחה בורוכוב. אבי תמיד רצה בן וכדי ששם משפחה ימשיך הלאה לדורות הבאים.

הכרתי את ולדימיר שניידר, בן זוגי דרך חברה שעבדה כמוני באותו בית הספר כמורה למוזיקה. ההורים שלו היו גם קצינים בצבא האדום ובמקצועם מתרגמים מרוסית לאנגלית ולהפך. במלחמת העולם השנייה הם אלו שהיו עושים את תאום הפעולות בין אנגליה לברית המועצות. ולדימיר למד באוניברסיטת (מיכמת) תואר ראשון במכניקה ומתמטיקה ותואר שני בגאופיזיקה.

כאשר החלטנו לעלות לארץ  ישראל נשללה מאיתנו האזרחות שלנו. לכל אדם אחד היה מותר לקחת 25 ק"ג ציוד במזוודה. כל הרכוש שלנו נמכר בגרושים, כי אי אפשר היה להשאיר אותו או לקחת אותו איתנו לארץ. בתאריך 16.5.91 הגענו כמשפחה טיפוסית רוסית, אמא, אבא, בת וכלב. כאן התחלנו חיים חדשים ושונים בהרבה מרוסיה. אף אחד מאתנו ולא לרגע אחד, לא הצטער, למרות הקושי של שנים הראשונות בארץ ישראל.

הזוית האישית

מיכאל בורוכוב: אני אהבתי לעבוד עם אמא שלי על סיפור המשפחתי.