מאגר סיפורי מורשת

סבתא שולה (רחל), לבית ישראל, נולדה במצרים (קהיר), שנת 1940, בת בכורה למשפחה עם 4 ילדים. בשנת 1952, היתה מהפכה צבאית לסילוקו של המלך פארוק משלטון, המהפכה היתה מלווה בהפגנות של העם והעלו באש את כל בתי העסק של תושבי מצרים שאינם מצרים כגון- יהודים, אנגלים, צרפתים, איטלקים. בתקופה זאת, הם התמלאו פחד בחשש שיפגעו בהם והם עברו לבית של סבא וסבתא של סבתא, סבתא זוכרת את תקופה זאת כטראומה.

בשנת 1953, אבא של סבתא נעצר ולאחר מכן, גורש ממצרים בעקבות פעילות למען מדינת ישראל. חודשים לאחר מכן, הצטרפה המשפחה לאבא של סבתא באיטליה, שם הם שהו כחודשים. לאחר מכן, עלו לארץ לבת ים, שם קיבלה אותם משפחה ובעזרתם הם התארגו לרכוש דירה משלהם.

לסבתא היו קשיים בתור הבת הבכורה בבית, שהיתה חייבת לעזור להורים בשמירה על אחייה ובעזרה לאמא שלה, מאחר ובמצרים היתה להם עוזרת בבית, שגרה אצלם ועשתה את רוב עבודות הבית. סבתא למדה בבית ספר יסודי דתי ולאחר מכן, למדה בערב בבית ספר תיכון של מזכירות והנהלת חשבונות ובשעות היום עבדה בבנק. כשסבתא היתה בת 15 וחצי, הכירה את סבא מוריס שהיה בן 17, סבתא לא שירתה בצבא בגלל שלמדה בבית ספר דתי וקיבלה שחרור מהצבא. סבא התגייס בשנת 1956 ונשאר בצבא קבע עד שיצא לגמלאות (בגיל 40).

סבא וסבתא נישאו בשנת 1960 ונולדו להם 4 בנות ואמא שלי (מיקי) היא הקטנה מביניהם.

בתחילת ההכרות בין סבא לסבתא, ההורים של סבתא חשבו שהיא צעירה מידי כדי לצאת עם חבר, סבתא היתה מספרת שהיא הולכת ללמוד כדי לצאת עם סבא.

כיום, סבתא וסבא עדיין גרים בבת ים ולא מוכנים לעבור לעיר אחרת.

הזוית האישית

סבתא שולה: שמחתי מאוד שניתנה לי את ההזדמנות לבלות פעם בשבוע אישית עם נכדתי המקסימה וליהנות מסיפורים ששמעתי ממנה ומסיפורים שהיא שמעה ממני ושלא ידעה.

נגה: הייתה לי חוויה כיפית, וחד-פעמית לבלות עם סבתא וללמוד ממנה על חייה. הייתי רוצה לאחל לסבתא עוד המון שנים של אושר ובריאות.