מאגר סיפורי מורשת

"נולדתי בצפת בשנת 1937, (למרות שהוריי גרו ובנו יחד עם עוד שש משפחות את שכונת תל עמל בחיפה). אבותיי הם ממגורשי ספרד שעלו לארץ בשנת 1539 והתיישבו בצפת. סבי שעל שמו אני נקרא, אברהם חיים שבבו היה הרב הראשי הספרדי בצפת. סבתי מצד אימי הייתה המיילדת של צפת ולכן בשלבי ההריון האחרונים של אימי היא נסעה לצפת בכדי שסבתי תיילד אותי וגם את אחי יוחנן הצעיר יותר, שנפטר בעת שרותו הצבאי.

 אני ואחי בילדותנו

צפת הפכה להיות הבית השני שלי, כי את כל החגים העברנו בצפת. לטייל בסמטאות העיר העתיקה שם הסבים משני הצדדים גרו, להתפלל בבתי הכנסת העתיקים, לספוג את אורח החיים הייחודי לעיר קודש, אפילו הסיורים בבית הקברות העתיק של צפת. על מערות הקבורה שבאחת מהן קבור סבי הרב, האגדות המלוות חלק מהקבורים שם הפכו להיות חלק מילדותי.

בית הספר שבו אחי ואני למדנו ביה"ס אליאנס שכן בחיפה ברחוב הרצל. אז לא הייתה תחבורה ציבורית זמינה ולכן נאלצנו ללכת ברגל למעלה משני קילומטרים, כאשר אנו חוצים שכונה ערבית שהפכה להיות עויינת, (חליסה) ככל שהתקרבנו למלחמת העצמאות. אז נאלצנו עם ארבעה חברים נוספים משכונת תל עמל, שלמדו גם הם בבית הספר אליאנס לתאם וללכת במשותף, בכדי שנוכל להתגונן מפני העוינות של הילדים בשכונת חליסה.

במלחמת העצמאות היינו עדים למותם של כמה מהורי חברינו ממש ברחוב שבו גרנו. אבי גויס אז למלחמה, קירות הבית שבו גרנו ספגו כדורים רבים מצד הכנופיות שהתמקמו בחליסה, כך שחיינו בחרדה מתמדת בכל יום שעובר מבלי לדעת מה יילד יום. ואכן התוצאה ידועה, השכונה שוחררה, כמעט כל ערביי השכונה חליסה ברחו או נהרגו בקרבות ויכולנו לנשום לרווחה. סיימתי את לימודיי בביה"ס אליאנס והתגייסתי לצה"ל ליחידה קרבית. סיימתי את שירותי הצבאי כמפקד פלוגה בדרגת סרן, השתתפתי בארבע מלחמות: מלחמת קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יוה"כ, ומלחמת לבנון הראשונה.

אחי יוחנן צעירי זכרונו לברכה

למדתי באוניברסיטת חיפה ספרות ומקרא, כשהשתחררתי מצה"ל קיבלתי זימון לעבוד באחד המפעלים הביטחוניים של משרד הביטחון ובמסגרת זו נסעתי להשתלמות ארוכה של חודשיים לאירופה ובעיקר לצרפת. ובאותה עת, אחת מחברותיי ללימודים באוניברסיטה, שהייתה בחודשי הריון מתקדמים ושעבדה במוסד לעיוורים "מגדל אור" השוכן בקריית חיים ביקשה ממני להחליף אותה כמורה, במוסד לעיוורים שבו לימדה. ולמרות שלא הראיתי רצון, והיות ועבדתי במשרד הביטחון ולמדתי באוניברסיטה לא יכולתי לסרב לבקשתה ומאחר ובמוסד לעיוורים התאימו את שעות ההוראה לשעות הפנויות שלי התחלתי את עבודתי כמורה במוסד "מגדל אור".

זו הייתה חוויה מכוננת, שיצרה שינוי בכל דפוסי החשיבה שלי. דבר שדחף אותי, לאחר שלוש שנים של עבודה במשרד הביטחון להתפטר ולעבור לתחום ההוראה.

המשכתי בהוראה בבתי ספר תיכוניים, ומאוחר יותר התחתנתי עם חברת קיבוץ גליל ים, נעמי, לה אני נשוי עד היום הזה,קרוב לחמישים שנה.

נולדו לנו שלוש בנות וכיום אני סבא לעשרה נכדים. הנכדה הבכורה קצינה בחיל המודיעין ולומדת משפטים, השנייה מסיימת קורס קצינים והשלישית מסיימת השנה כיתה י"ב. הבת הבכורה ממשיכה בדרכי כמורה בבית הספר הקיבוצי.

הזוית האישית

התלמיד שי בירבוים ראיין את אבי צעירי על מפעל חייו.