מאגר סיפורי מורשת

רקע לסיפור: נולדתי בחיפה והשתייכתי לתנועת הנוער מחנות העולים.

סבתא שלי אראלה סט: השתתפתי בשנת 1960 במסגרת השירות הצבאי שלי בנח"ל, בצעדת ארבעת הימים שהתקיימה בעיר ניימיכן בהולנד.

צעדת ארבעת הימים הייתה אירוע ספורטיבי של משלחות צבאיות מארצות שונות בעולם. גם ישראל השתתפה במפעל זה בין השנים 1958-1970.

אני יושבת שלישית משמאל

את נבחרת הצעדה בחרו מתוך חיילים נבחרים מכול חיילות צה"ל. בנבחרת הצעדה הישראלית היו 28 חיילים חציים בנים וחציין בנות. בנוסף היה מפקד הנבחרת, קצין וקצינה בדרגת סגן והרס"ר האגדי גנץ.

שלושה שבועות בילינו באחד המחנות בצה"ל ושם שמענו הרצאות בנושאים שונים שעליהם היינו עשויים להישאל כמו מנהגי יהדות, מלחמות ישראל והגנה על המדינה, זמרה וריקודי עם. לגבי, שבאתי מתנועת נוער "המחנות העולים", הנושא הכי הזוי היה "נימוסים והליכות" עם הכוהנת הגדולה של אותם שנים חנה בבלי.

את הטיסה להולנד, שהייתה חוויה בפני עצמה, עשינו במטוס "נורד" שיועד להטיס צנחנים לקראת הצניחה ושימש גם מטוס תובלה של צה"ל באותם ימים. כדי לאכלס את כל המשלחת והציוד שלנו הוציאו את כל המושבים, כך שהנוחות לא הייתה משהו והיוותה מקור להרבה בדיחות וצחוקים.

כשהגענו לניימיכן שיכנו אותנו במחנה צבאי באולם גדול ושם התארגנו לימי הצעדה. צעדנו במבנה מעורב בנים ובנות בחמישיות.

אני עומדת ראשונה משמאל

לאורך המסלול מדי פעם פרצנו בריקודי הורה סוערים ושירה אדירה, שהרשימה מאוד את הנבחרות האחרות (שלא היו מאורגנות כמונו) ואת הקהל ההולנדי שעמד בצידי הדרכים.

כתבות שהופיעו בעיתונים

כשחזרנו ארצה התקבלנו בהרבה ברכות, כתבות בעיתונים והרבה פירגונים והערכות.

הזוית האישית

דן: היה לי כייף ללמוד על סבתא ועל הצעדה ולמדתי הרבה דברים שלא ידעתי עליה ועל שירותה הצבאי.

סבתא: היו אלה שעות חסד במסגרת העבודה המשותפת עם דן נכדי.