מאגר סיפורי מורשת

שמי טובה ברוק (שיכמן) נולדתי בפתח תקווה ולאחר נישואי עברתי להתגורר בקיבוצו של בעלי "איילת השחר". הסיפור שלי מתחיל בשבת, יום כיפור ה – 6 לאוקטובר 1973 ה' תשל"ד, כשאני בתחילת החודש התשיעי של הריוני הראשון.

בשעת הצהרים, אנחנו יושבים על הדשא ומעלינו חולפים בגובה נמוך מטוסים ומטילים פצצות על בית הארחה באילת השחר, היו אלה מטוסים סורים. ברגע זה החלה מבחינתנו "מלחמת יום הכיפורים". אט אט החלו להיקרא לצבא כל הגברים. בעלי גוייס עם ערב, ולמרבה האירוניה סיסמת הגיוס שלו הייתה "צירי לידה" שהפכה להיות משמעותית למצבי באותה העת.

שדה הקרב התקרב אלינו, בבוקר יום א'  התעוררנו והסתבר שהסורים הגיעו עד גשר בנות יעקב. מובן שכולנו שהינו במקלטים שלא היו במצב מעולה, לילדים ולתינוקות הנגרים בנו במהירות מיטות, אני עם בטן ענקית שלא ידעתי מי מסתתר או מסתתרת בתוכה (באותה עת לא היו מכשירי אולטרסאונד כדי לראות את מין העובר), שובצתי למקלט של אחד הגנים, קיבלתי מזרון ועם הבטן הענקית נאלצתי לשכב על הרצפה, תענוג מפוקפק למדי. דמיינו בחורה צעירה לבדה, הבעל מגוייס ופתאום בשבת מתחילים צירי לידה, מראים לי את המקלט הסמוך למרפאה ואומרים לי שכאן אלד, בעזרתו של הרופא המקומי.

בימים ההם לא היו לא טלפונים בבתים ובטח שלא טלפונים סלולרים, איך שהוא הצלחתי להודיע להורי שגרו בעיר פתח תקוה שאני מפחדת ללדת במקלט. בוקר יום א' של השבוע השני למלחמה, אני עולה לשאוף אוויר מחוץ למקלט, ומישהו מודיע לי שהתקבלה הודעה טלפונית במזכירות שהורי באים לקחת אותי ושאתכונן.

עומדת עם מזודה, במעלה כביש הגישה לקיבוץ, פתאום עוצר אוטו יוצא ממנו בחור נכה עם קביים ושואל האם אני טובה, לא הבנתי מיהו ומניין בא, אבל ניחשתי שהוא יקח אותי להורי בבטחה.

ארבעה ימים של צירי לידה, צעדנו ברגל לביה"ח השרון, שהיה במרחק מה מבית הורי. אמי שהיתה מיילדת הייתה כל העת לידי, לקראת הצהרים בשעה טובה תמו צירי הלידה ובתי, שירי הגיעה לעולם. אבא שלה התבשר באמצעות הרדיו על הולדתה, וקיבל מספר שעות חופשה קצרה לבקר אותנו. הוא היגיע בטרמפים, ראה את הילדה ושב למלחמה.

עם בתי התינוקת

בשבת שוחררתי  מבית היולדות לבית הורי, שם שהייתי כחודשיים, עד שהמצב נרגע ואז שבתי  בחזרה לקיבוץ איילת השחר.

בזה תם הסיפור איך צירי לידה יכולים להיות גם סיסמת גיוס וגם צירי לידה של אישה.

הזוית האישית

שקד: נהניתי לעבוד עם טובה הרגשתי שהיינו בשיתוף פעולה התעניינתי לשמוע את הסיפור שלה הוא נשמע ממש טוב וחיכיתי כל חודש שמפגש הקשר הרב דורי יגיע, כי היה לי כיף לעבוד עם טובה ואסיף

טובה ברוק: מאוד נהניתי להכיר את שקד ואסיף, בנות נחמדות ונעימות, שחיכו לי וקבלו את פניי בחיוך. ארגון המפגשים היה מוצלח ומעניין ונראה שהושקענו בו חשיבה. לילדים ודאי הייתה חוויה מעשירה לפגוש את השירים והמושגים. תערוכת החפצים הנוסטלגית הייתה מבחינתי שיא מרגש. לגביי הביקור בבית התפוצות יש לי השגות, הוא היה מהיר ולא יסודי ואני חושבת שמבנה התערוכות הוא החמצה. יותר מידיי עומס וגירויים שלא מאפשרים התמקדות וריכוז. החלק המוצלח היה בתערוכת "הללויה" של בתי הכנסת. היה כיף לפגוש תלמידים נחמדים וממושמעים וצוות מורות מקסים. תודה לכולם.

אסיף: נהניתי להכיר את טובה ולעבוד עם שקד היה לי כיף במפגשים, הסיפור היה מעניין והיה לי כיף לעבוד בשיתוף פעולה עם שקד וטובה.