מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי אליה דגן ואני כותבת עם סבתי ציונה את סיפור חייה.

הילדות בנתניה

"הוריי עלו לארץ מטריפולי שבלוב. אבי ממשפחת ברנס ואמי ממשפחת ברדה. הוריי נישאו ביפו העתיקה וגרו בעין התכלת. אבי שאף תמיד שנקבל חינוך טוב, לכן עבר לגור במרכז נתניה. המעבר הזה דרש ממנו לעבוד יותר קשה.

נולדתי בנתניה ברחוב דוד המלך 14 בשנת 1956. אבי חיים ז״ל היה מוותיקי הישוב. הוא עבד ב"סולל בונה" ו ב"צים הסוחר". נקראתי ציונה כי בשנה בה נולדתי אבי הפליג באוניית ״ציון״ וחברו הטוב בשם ציון נפטר. אמי רינה הייתה עקרת בית מסורה ואימא למופת שדאגה לחינוכנו ולהשכלתנו. נולדתי שלישית במשפחה. לפניי נולדה אסתר אחותי הבכורה, אלי אחי ואחרי נולד מוטי. הילדות שלי בנתניה הייתה יפה. ילדי השכונה היו ממש משפחה חמה ומאוחדת. נהגנו לשחק בשכונה במשחקים פשוטים ומקוריים: מחבואים, קלאס, גוגואים, קפיצה בחבל ומעל גומייה וכמובן, היו גם מעשי קונדס: לדוגמה, היינו טומנים מלכודות מים לעוברים ושבים.

אני ושכניי עמם עשיתי מעשי קונדס

בשנה בה נולדתי פרצה מלחמת סיני ואבי השתתף במלחמה. במלחמת ששת הימים אני זוכרת שישבנו עם כל השכנים במקלט המשותף ולפתע נשמע פיצוץ אדיר. התברר שמטוס מצרי יורט ברחוב הראשי של העיר נתניה.

מול ביתנו היה הגן הגדול שנקרא ״גן המלך״. זהו גן גדול ובו משחקים, נדנדות וארגז חול .כל יום אחר הצהריים היינו משחקים בגן הזה, שהיה בו מבנה עתיק מתקופת הבריטים וממנו היינו משקיפים אל הים שנמצא ממש מטרים ספורים מגן המלך.

נהנים בגן המלך 

למדתי בביה״ס ״ביאליק״ ביסודי ובתיכון בביה״ס ״טשרניחובסקי״. רכשתי את השכלתי האקדמאית באוניברסיטת בר אילן ועבדתי כמורה בתיכון בבי״ס בו למדתי. לאחר שנישאתי עברתי לגור בקרית מלאכי ושם גם הייתי מחנכת, מגישה לבגרות, רכזת שכבה ומקצוע. הכנתי תלמידים לחיל המודיעין לתפקידים בכירים וסודיים, ועמדתי בראש משלחת לפולין בנושא השואה. בשנת 1991 סיימתי את לימודי התואר השני והגשתי עבודת מחקר שדנה בהשפעת השירה הצרפתית, במיוחד של המשורר שארל בודלר, על השירה הלבנונית בתקופה הרומנטית. העבודה שכתבתי נמצאת בספריות בכל האוניברסיטאות בארץ, ולאחרונה התקשרה אלי תלמידה שלי וסיפרה לי שבמסגרת לימודיה האקדמאים נעזרה בעבודת המחקר שלי. הידיעה הזו שימחה אותי. התמלאתי גאווה. תלמידים אחרים שהגשתי לבגרות סיפרו לי שמילאו תפקידים בכירים בחיל המודיעין במסגרת שירותם הצבאי, ואחרים עובדים במשרד הביטחון בתפקיד בכיר שקשור לשפה הערבית ולמזרחנות, נושאים שלימדתי אותם בתיכון. אני פוגשת את תלמידיי והם היום רופאים, מנתחים, אנשי היי טק, מהנדסים, אנשי חינוך ועוד.

בעלי ניסים נולד במרוקו. הוא נפצע בפעולה צבאית אחרי מלחמת יום הכיפורים. במקצועו הוא נוטריון ויועץ מס. ילדתי ארבעה ילדים. שני בנים ושתי בנות, ארבעתם עורכי דין מצליחים. ארבעתם עשו שירות צבאי מלא ויותר. נולדו לי תשעה נכדים: אליה, נגה, נעמה, שיר, דן , אור, אריאל, נרי, רוני. בזכות אליה, נכדתי הבכורה והיקרה, הגעתי לתכנית ״הקשר הרב דורי״, במסגרתה כתבתי את סיפור חיי וחיי משפחתי. זוהי תכנית שמקשרת בין הדורות ומקרבת מאד. זו הזדמנות פז מומלצת לכל אחד ואחד, ואני מקווה שאזכה להשתתף בעתיד בתכנית זו עם כל נכדיי.

אני מאחלת לכולנו, למדינה ולמשפחתי, שנגיע לימים טובים יותר ללא טילים וללא אזעקות, לימים של שלווה ונחת.

הזוית האישית

ציונה: בזכות אליה, נכדתי הבכורה והיקרה, הגעתי לתכנית ״הקשר הרב דורי״ במסגרה כתבתי את סיפור חיי וחיי משפחתי. זוהי תכנית שמקשרת בין הדורות ומקרבת מאד. זו הזדמנות פז מומלצת לכל אחד ואחד, ואני מקווה שאזכה להשתתף בעתיד בתכנית הזו עם כל נכדי.

אליה: היה לי כיף להיות עם סבתא ולשמוע על הילדות שלה.