מאגר סיפורי מורשת

שמי יוסי בן-יוסף, שם נעורי. אני בן 71, יליד 27/7/48. נולדתי בישראל בעיר חיפה. העיר חיפה של היום שונה לחלוטין מחיפה של אז. בתקופתי חיפה הייתה יותר ירוקה, הרים, גבעות ומשטחי ירק נראו בכל פינה. היום כל המקומות, כמו לדוגמה הר הכרמל ושיפולי נווה שאנן, מלאים בבתים משותפים ובכל מקום נראים גגות אדומים או רעפים בצבעים שונים. מיותר להזכיר כי נבנו בתים בעלי ארבע ושמונה קומות. באופן יחסי לימים ההם הירוק של ההרים נעלם, לדעתי, מאחת מפינות החמד נעלם.

כשהייתי צעיר בן 16-17 הופעתי בלהקת רוק והייתי זמר הלהקה ובנוסף הייתי מספר 1 בריקודים סלוניים. כל הבנות תמיד רצו לרקוד איתי. הייתה לי ילדות תוססת ומלאה חיים. כספורטאי הייתי שוער הכדורגל של השכונה ובצבא הייתי השוער של בסיס שייטת 13 בחיל הים.

יש לציין כי אני דור 13 בארץ, כשסבתא שלי נולדה בעיר צפת. הדור לאחור נולדו בטבריה, ביישוב אילנייה (נקרא בעבר סג'רה, פירוש המילה עץ) ובסביבה הקרובה.

אבא שלי ז"ל שירת באצ"ל ולאחר מכן בלח"י. תפקידו היה לרגל לטובת מדינת ישראל. אבי היה דובר את השפות אנגלית וערבית ברמה גבוהה מאוד ולכן הייתה לו את האפשרות לחדור למודיעין המנדטורי דאז. מיותר לציין שאבי לקח סיכון גבוה מאוד. שמות הורי היו ששון ואדלה. שמות אחיי היו אלי, דינה, ושרית. שמות חברי היו אריה עזרי, שמריהו לוי, שלמה מלול, אהרון עוזיאל, איזי דור.

משחקי הילדות שלי היו צייד דגים (דייג), כדורגל, וכמו כן שיחקתי טניס ברמה בינונית ומעלה. למדתי בבית הספר קישון, שהיה בעליות נווה שאנן או יותר נכון בשיפולי הכרמל. בית-ספר צפרירים היה בשכונת חליסה שהייתה מעורבת ביהודים וערבים. למדתי מתמטיקה, תנ"ך, היסטוריה, לשון, אנגלית, הנדסה ובנוסף היו חוגים שונים בבית-הספר. בזמנו לא הייתה תלבושת אחידה. אהבתי את המקצועות אנגלית, היסטוריה ולשון. לא אהבתי את המקצועות חשבון, הנדסה ותנ"ך.

האזנו אז למוסיקה בסגנון רוק. רקדנו ריקודי הורה וריקודים סלוניים. היו לי הרבה בנות זוג. הכרנו בבתי-ספר, במועדוני ריקודים… באחד המועדונים על הר הכרמל הכרתי את אשתי לעתיד שגרה אז בעכו. יש לציין שהיא הייתה ביישנית וצנועה כי היא הייתה מבית דתי. אבא שלה והאחים שלה היו מגדלי פאות. הבית שלהם היה דתי ושמרני מאוד. לעומת זאת אני הגעתי מבית חילוני מאוד. למי שמבין או לא – קשה מאוד להחזיק מעמד יחד, מאחר והיו הבדלי דת בינינו וצורת חיים שונה, אבל בכל זאת השתדלנו להקים משפחה בריאה ומכובדת. נולדו לי שלושה בנים ובהמשך חמישה נכדים ועוד אחד בדרך. בזמני החופשי תמיד דאגתי להיות איתם, לקחת אותם לחוגים שונים ובימי החופש להצגות ולים. כמו כן לקחתי אותם למקום מיוחד הנקרא היער הקסום שנמצא בעכו, שזה מוזיאון של האבירים בתקופתם דאז. בנוסף עשרות פעמים לקחתי אותם לשיט בחופי הארץ. אז אמצעי האופנה והבידור היו הצגות, סרטים, אולמי ריקודים.

אז בילדותי הייתי משחק בטניס

אני ושני הבנים שלי יושבים במזרקה שמתחת לביתנו

זאת הייתה שעת הדייג השקטה שלי

ליד האגם בסמוך לביתנו כל המשפחה

אני ונכדתי כיום

הזוית האישית

סבא יוסי: אני מודה מאוד על תכנית זו, על הזכות להתקרב ולהיחשף בפני הנכדה שלי ולספר לה את סיפור חיי.

ליבר: היה לי כיף לעשות את העבודה הזאת ולמדתי על סבא דברים שלא ידעתי לפני.