מאגר סיפורי מורשת

סבתא גלדיס נולדה בתאריך 28 במאי 1932 בבגדאד – עיר הבירה של עיראק. היא נקראה כך מפני ששם זה היה פופולרי באותו זמן. סבתא נולדה בבית עם מיילדת.

באותה תקופה התייחסו ליהודים באנטישמיות, וזלזלו בהם, אך מכיוון שסבא של סבתי היה מטביל ומחתן אנשים עניים בחינם, האנשים כיבדו אותו. הוא היה מאוד מוכר ואפילו כל פעם שהוא ובני משפחתו היו הולכים לאיזשהו מקום, היו שוחטים כבש לכבודם.

באותה השכונה היו גם אנשים שהתייחסו לא יפה אל המשפחה לדוגמה: כשסבתי הלכה ברחוב אישה אשר עישנה סיגריה, זרקה את הסיגריה לתוך חולצתה של סבתי והמשיכה ללכת. למזלה של סבתי לא קרה לה דבר. למשפחתה של סבתי היו זכויות כמו לכל שאר האנשים, סבא של סבתי היה ידוע כמשווק בדי משי, אטלס, קטיפה יקרה מאוד ובנוסף היה מטביל תינוקות ומחתן זוגות.

גלדיס התחתנה בגיל 17 עם יחזקאל ז"ל, אשר היה בן דודו של אביה של סבתא גלדיס (אהרון ז"ל).

סבא יחזקאל נולד בעיראק בעיר עמארה. הוא נקרא יחזקאל על שם אחיה של אמו אשר היה שר האוצר והוא נרצח ע"י אלמוני. סבא נולד בתאריך 15 לאוגוסט 1927 להוריו חנה ושאול כהן. לסבא יחזקאל היו עוד חמישה אחים, כולם נפטרו: אברהם ז"ל, סלימה ז"ל, אליהו ז"ל, מרים ז"ל ויוסף ז"ל. אביו של סבא יחזקאל, שאול, נפטר ממחלה קשה ולכן עבר יחזקאל לגור בבית של בן דודו אשר היה גם אביה של סבתא גלדיס.

בזמן שהייתו של יחזקאל בביתו של בן דודו הוא התאהב בבת שלו, בסבתא גלדיס. יחזקאל וגלדיס התאהבו והתחתנו כאשר יחזקאל היה בן 21 וגלדיס הייתה בת 17. גלדיס ויחזקאל התחתנו בתאריך 1 לאוקטובר 1948. למרות שהם גרו בעיראק עדין שררה בבית אווירה יהודית, הם חגגו את מצוות החג כמו שאנו חוגגים כיום: בחג הסוכות היו מקימים סוכה גדולה בחצר הבית ובערב כל המשפחה הייתה מתאספת בסוכה והם היו חוגגים ומקיימים את מצוות החג.

העלייה לארץ

בשנת 1940 התרחשה המהפכה בעיראק וממשלת עיראק אסרה על היהודים לצאת מגבולות המדינה. בשנת 1950 התירה הממשלה לצאת מגבולות המדינה אבל רק בתנאי שמי שעוזב חייב לוותר על אזרחותו ועל רכושו בעיראק. וכך היה, ב- 23 ליוני 1950 עלו גלדיס, יחזקאל ומשפחותיהם לארץ ישראל. אך מכיוון שלעיראק לא היו יחסים טובים עם ישראל גלדיס, יחזקאל ומשפחותיהם לא יכלו לעלות ישירות לארץ מעיראק ולכן עברו דרך פרס ומפרס לארץ ישראל.

כשהגיעו גלדיס ויחזקאל עם בנם הבכור שאול בן ה- 6 חודשים מצא יחזקאל עבודה במשטרת ישראל, במחלקת הסמים במשך 9 שנים. כעבור כמה זמן סבא וסבתא קנו דירת 2 חדרים ביפו ברחוב 60. במשך הזמן נולדו להם עוד 5 ילדים, סה"כ היו להם 6 ילדים : שאול, כיום בן 63, מנחם, כיום בן 60, חנה, כיום בת 59, משה, כיום בן 53, ענת, כיום בת 50, סיגלית, כיום בת 48.

ילדיהם של יחזקאל וגלדיס היו ילדים טובים שעזרו להם מאוד. עם הזמן, סבא יחזקאל עזב את המשטרה והפך להיות עצמאי, הוא פתח מתפרה תעשייתית ששם עזרה לו סבתא גלדיס וגם בתם הגדולה חנה. בשנות השבעים בתקופת המיתון, סבא נקלע לקשיים כלכליים ולכן סגר את המתפרה ופתח במקום חנות מכולת גדולה, מעין סופרמרקט. סבא וסבתא פרשו לגמלאות כשסגרו את חנות המכולת, ועד אז היו להם לעזר הילדים והחתנים.

סבא יחזקאל נפטר מאירוע מוחי באופן פתאומי בשנת 1999 (שנה לפני שנולדתי ולכן לא יצא לי להכיר אותו). כיום סבתא גלדיס חיה לבד בבית הגדול בתל אביב והיא דואגת להעסיק את עצמה בכל מני פעילויות: היא מתנדבת בקופת חולים, הולכת לשיעורי ספורט, תפירה ועוד….

הזוית האישית

בן אזולאי: היה לנו כיף מאוד והכרנו יותר טוב