מאגר סיפורי מורשת

הילדות במלחמה

סבתא נולדה בשנת 1934 בצרפת בעיר הנקראת טולוז. יש לה עוד אח שגדול ממנה. לאחר שהוריה התגרשו היא בילתה המון זמן עם סבתא שלה. בעקבות הגירושים הם עברו לגור בחווה לזמן קצר ולאחר מכן עברו לגור בבית גדול עם גינה. בגיל 8 סבתא פגשה ילדה, שלימים הופכת להיות החברה הכי טובה שלה. הן גרו אחת ליד השנייה, שיחקו ביחד המון ואף ישנו אחת אצל השנייה. בזמן מלחמת העולם השנייה סבתא מספרת שהיה מאוד מפחיד והיו המון הפצצות וסבתא הייתה מתחבאת במחסן עם חברתה. בסוף המלחמה סבתא הייתה בת כ-10 שנים וחיכתה שהגרמנים יעזבו והאמריקאים יגיעו. כולם שמחו כשהמלחמה נגמרה והיו מאושרים.

הכלב של סבתא

בגיל 6 סבתא קיבלה כלב וקראה לו דייק. הוא היה בא לאסוף אותה מבית ספר יחד עם אמה, ותמיד היה קופץ עליה ומלקק אותה. הוא היה כלב גדול מאוד. עם פרוץ המלחמה כבר לא יכלו היא ומשפחתה לדאוג לו והם נאלצו להיפרד ממנו.

איך הכירו סבתא וסבא 

בגיל 19 סבתא עברה לגור בעיר קאן יחד עם משפחתה, אך אחיה לא עבר לגור איתם ובא לבקר אותם בכל קיץ. כאשר הגיע לקאן בקיץ באחד מהחופשים ביקש מסבתא (אחותו) שתנסה למצוא לו עבודה. סבתא ראתה מודעה בעיתון שחברה במונקו מחפשת צלם. אחיה הסכים והם נסעו למונקו בעקבות אותה עבודה. הם נפגשו עם מנהל החברה – שבסופו של דבר הפך להיות סבא שלי – וכך סבא וסבתא שלי הכירו ונפגשו. לאחר ארבע שנים הם התחתנו, בשנת 1956 ונולדו להם חמישה ילדים.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בגימנסיה העברית בירושלים, התש"ף, בהנחיית המורה המובילה אור מזרחי.