מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

פרעות הפרהוד בבגדד ביהודי עירק

עלמה ויוסי
תמונה משפחתית מהמעברה
ילדות בבגדד - נעזבתי בבית החולים בזמן הפרעות

נולדתי בבגדד שבעיראק בשנת 1939 כשהיתי בן שנתיים, בשנת 1951 עלינו לישראל.
 
פרעות הפרהוד בבגדד
 
בשנת 1941, אירעו פרעות ביהודי בגדד פרעות אלו נקראו פרהוד. פרעות  אלו באוכלוסייה היהודית בבגדד, עיר הבירה של עיראק, ארעו בדיוק בחג השבועות בתאריכים 1-2 ביוני 1941. 179 יהודים נרצחו ו – יהודים 2,118 נפצעו, רכוש היהודים נשדד. גם אחד מהדודים שלי נרצח בפוגרום זה.  
 
אימי ספרה לי שאני הייתי בזרועותיה כאשר התנפל ערבי פורע עם סכין לעברנו ואני הייתי היעד לפגיעה. אבי שהיה בקרבתנו תפש את הלהב של הסכין והסיט את הסכין מפגיעה בי הפורע לא ויתר וחתך את הזרוע של אמי. נלקחנו ביחד לבית החולים. הייתה שם מהמהומה רבה. בית החולים היה מלא פצועים ובני משפחה שחיפשו את קרוביהם. מרוב הפצועים והמהומה שם, נעזבתי בבית החולים. נערכו חיפושים אחרי בכל בית החולים, רק כעבור עשרים וארבע שעות נמצאתי
 
עם הקמת מדינת ישראל נשלחו יחידות צבא מעירק להילחם נגד המדינה היהודית, לכן היה חשש ממשי לחיי היהודים בעיראק. הוקם משטר צבאי בעיראק ונשפטו יהודים בטענה שסייעו לישראל על ידי רכישת נשק. יהודים נשפטו לתליה ורבבות צעירים נשפטו לתקופות מאסר על השתייכות לתנועה הציונית. יהודים מעטים ברחו לישראל דרך פרס (אירן) ולאחר תקופה מסויימת השלטונות העיראקיים נתנו רשות ליהודים לעזוב את עיראק בתנאי ביטול האזרחות העיראקית, הייהודים נאלצו לוותר על אזרחותם.
העלייה לארץ 
כאשר רוב מוחלט של יהודי עיראק נרשמו לעליה וויתרו על האזרחות העיראקית, הוחרם כל רכוש היהודים ולא הייתה אפשרות למכור את הרכוש. הורשנו להביא לארץ מזוודה אחת בלבד וגם המזוודה הזו נבזזה בביקורת הגבולות.
תמונה משפחתית מהמעברה עם עלייתנו בשנת 1951
 
תמונה 1
הגענו בטיסה ישירה לשדה התעופה בלוד ומשם הועברנו למחנה זמני בשער העלייה באזור חיפה במשך שבועיים. בחרנו לעבור לאשקלון ושם עברנו לגור באוהל במעברה במשך כשישה חודשים ומשם עברנו לצריף באותה מעברה. הגעתי לכיתה ה' ובקושי ידעתי עברית. כעבור שנתיים עברתי לחברת נוער בקיבוץ ניר דוד. ומשפחתי עברה לגור ביפו .
 
העשרה
הפרהוד (בערבית: ???????, תרגום מילולי: "ביזה", "שוד"‏ הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, עיר הבירה של עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, 1-2 ביוני 1941. במסגרת הפרעות נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים ורכוש רב נבזז. בין 300 ל-400 פורעים לא-יהודים נהרגו כחלק מהניסיון לעצור את הפרעות. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000 בני אדם‏. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. משמעות המילה פרהוד היא הפחדה ברוטלית של נשלטים". (ויקיפדיה)
 
קיבוץ ניר דוד: "נִיר דָּוִד (תֵל-עָמָל) הוא קיבוץ בבקעת בית שאן השייך למועצה אזורית עמק המעיינות.היישוב הוקם ב-10 בדצמבר 1936 תחת השם "תל עמל". היה בין היישובים הראשונים בסדרת יישובי חומה ומגדל‏ והקיבוץ הראשון בבקעת בית שאן. במאי 1937 שונה שם היישוב ל"ניר דוד".
 
תכנית הקשר רב דורי, תשע"ו

מילון

פרהוד
הפרהוד (בערבית: ???????, תרגום מילולי: "ביזה", "שוד"‏ הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, עיר הבירה של עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, 1-2 ביוני 1941. במסגרת הפרעות נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים ורכוש רב נבזז. בין 300 ל-400 פורעים לא-יהודים נהרגו כחלק מהניסיון לעצור את הפרעות. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000 בני אדם‏. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. משמעות המילה פרהוד היא הפחדה ברוטלית של נשלטים.

התנועה הציונית
תנועה לאומית יהודית אשר קראה לשחרור לאומי של העם היהודי, ולהקמת מדינה יהודית דמוקרטית בארץ ישראל.

ניר דוד
נִיר דָּוִד (תֵל-עָמָל) הוא קיבוץ בבקעת בית שאן השייך למועצה אזורית עמק המעיינות.היישוב הוקם ב-10 בדצמבר 1936 תחת השם "תל עמל". היה בין היישובים הראשונים בסדרת יישובי חומה ומגדל‏ והקיבוץ הראשון בבקעת בית שאן. במאי 1937 שונה שם היישוב ל"ניר דוד"

ציטוטים

”נעזבתי בבית החולים ועם כל החיפושים אחרי נמצאתי רק כעבור 24 שעות.“

הקשר הרב דורי