מאגר סיפורי מורשת

למדתי בגן שלמה (קבוצת שילר שברחובות) עד כיתה ח ואחר כך עברתי ללמוד בקיבוץ נצר סירני ואת השירות הצבאי עשיתי בנח"ל. אחרי השחרור מהצבא התגייסתי למשטרה ועברתי קורס שוטרים בשפרעם. הוצבתי ברחובות וכך התחיל הסיפור.

עבדתי מאוד קשה במשטרת התנועה ברחובות, ימים מאוד ארוכים, ובמקביל אני בהכנות לחתונה שלי עם סבא מייק.

אוקטובר 1973 פורצת בפתאומיות מלחמת יום כיפור. המתפללים החלו לצאת בבהילות מבית הכנסת, ואליי הגיעה הביתה ניידת משטרה צבועה בכחול, פנסים כחולים, ולקחו אותי לתחנת המשטרה. מאותו רגע לא נחנו, עבדנו יום ולילה בין אזעקה לאזעקה, אזרחים מבוהלים, בהאפלה בכל הארץ. שיטת האפלה כוללת כיסוי חלונות הבתים, כיבוי תיאורת הרחוב בצורה מוחלטת או צמצום התאורה על ידי צביעת החלונות והפנסים בצבעים כהים.

בין לבין הייתי צריכה לארגן את החתונה כי סבא גויס, שירת בהנדסה קרבית, ומאז נותק הקשר איתו. שלושה שבועות לא שמעתי מסבא מייק אבל ידעתי שהוא משרת בצפון ומישהו סיפר לי שהוא בתוך סוריה. היה לי מאוד קשה כי בנוסף גם שלושת אחיי גויסו למלחמה ועוד קרובי משפחה. לכן הלחץ והדאגה לא נתנו לי מנוח.

אחרי שלושה שבועות סבא מייק הופיע, כולו מלא אבק, עם זקן נוראי שצמח וקישט את פניו. כל-כך שמחתי והתרגשתי לראות אותו.

התחתנו בנובמבר 1973, ויום אחרי החתונה סבא חזר למלחמה.

שישה חודשים הוא עשה מילואים קשים וכשחזר השמחה הייתה רבה.

הזוית האישית

דניאל: אני רוצה לאחל לסבתא שתמיד תהיה שמחה ובריאה ושהיה לנו מאוד כיף ביחד. סבתא שרי: אני רוצה לאחל לדניאל שנים נפלאות מלאות שמחה ושתמשיך להיות הנכדה המקסימה שלי. ניהנתי מאוד מזמן איכות עם דניאל. דניאל שמעה דברים חדשים.