מאגר סיפורי מורשת

שמי סוניה בלובשטיין. נולדתי בדונייאבצי שבאוקראינה בשנת 1939, שם משפחתי לפני נישואי היה אייבינדר. עלינו לארץ בשנת 1992.

הסיפור שבחרתי להעלות יחד עם נכדי גרי הוא סיפור על חג הפסח

זהו סיפור על חג הפסח. סבי היה רב גדול באוקראינה. שבוע לפני פסח בהיותי ילדה קטנה אמר סבי שהוא רוצה לעבור מאוקראינה כי הנהרות מלאים בדם של המשפחה. הוא החליט לעבור לרוסיה לעיר סמולנסק שאינה רחוקה מעיר הבירה מוסקבה. סבי חלה במחלה ולכן לא גייסו אותו לצבא הרוסי. במקום זאת הוא עבד במקום בו עובדים עם צמר. באותה התקופה אף אחד לא ידע מהו חג הפסח ובברית המועצות לא הרשו ליהודים לחגוג את חגיהם ולשמור על מצוות דתם. לסבי היה סידור תפילה שהיה קורא ממנו בכל חג.

ערב פסח היגיע, ערכנו את שולחן החג עם קערת פסח, בישלנו גפילטע-פיש ואפילו רגל של טלה וכל שאר ירקות לברכות לפי האגדה של פסח. אבי יצר קשר עם אחותו של סבי שאז גרה בצ'רנבצי והיא הייתה שולחת לנו מצות, יין, ופירות. סבא היה מוציא את סידור התפילה שלו והיינו חוגגים את חג הפסח כהלכתו  – בסתר.

בשנת 1955 חזרנו לעיר קייב ובשנת 1966 סבתי נפטרה. אנחנו שומרים על סידור התפילה של סבא , זהו הספר

הזוית האישית

סוניה: העבודה הייתה מקסימה אני מאוד נהנתי לעבוד עם נכדי ואפשר להגיד שהוא עכשיו מכיר אותי הכי טוב שאפשר.

גרי: אני, גרי, מאוד נהנתי לעבוד עם סבתי שנפתחה אליי ולא שמרה את הסיפורים בבטן.