מאגר סיפורי מורשת

הגענו ארצה ב-1951 בשנות "הצנע" בישראל. צנע היו שנים קשות, היה קשה מאוד להשיג מזון כי הכל היה בהקצבה. יכולנו לקנות רק בעזרת תלושים שאותם קיבלנו לפי מספר הנפשות במשפחה.

הייתה לי עגלה קטנה שאותה הרכבנו ממשטח עץ וארבעה גלגלים, ובעזרת חבל משכתי את העגלה. עם העגלה הלכתי לקניות ולהביא מבית חרושת קרח למקרר.

הייתי בת עשר, אבא עבד מחוץ לבית ואמא הייתה עסוקה במשק (פרות, ברווזים, אווזים ואפרוחים) ואני הייתי אחראית על הקניות. בכל מקום הכירו אותי, העיר הייתה קטנה ואני בקושי מטר הולכת לכל הסידורים: למס הכנסה, לבנק ולשלם כל מיני תשלומים.

 

כולנו גרנו בחדר אחד לא היה מטבח ולא הייתה מקלחת והתרחצנו בגיגית, את המים לרחצה חיממנו על פרימוס או פתיליה. החיים היו קשים אבל לא התלוננו כי שמחנו שאנחנו א"י ולא נרדפים בגולה ע"י שונאי ישראל.

גם היום עלינו לשמוח שיש לנו מדינה ולדאוג לשלמותה ועצמאותה.

 

עלינו ב-1951 עם אנייה בשם "נגבה". העלייה הייתה ערב ראש השנה ואת ראש השנה חגגנו כבר בארץ.

הייתי בת חמש הלבישו אותי בבגדי צמר למרות שמזג האוויר היה חם מאוד, לא הייתי רגילה לחום כזה כי באנו מארץ קרה. הרמתי את החצאית מעל הראש ובכיתי וצעקתי שאני רוצה הביתה כי לא טוב פה.

כמובן שזה לא עזר לי כי ישר מהאנייה נלקחנו כל העולים למעברה. המעברה הייתה עיר של אוהלים, תנאי המגורים היו בלתי נסבלים, בשביל כל פריט של אוכל עמדנו בתור ובקושי היה מה לאכול. הילדים קיבלו פעמיים בשבוע ביצה קשה וקופסת חלב קטנה, המבוגרים קיבלו מצרכים רגילים. קיבלנו שולחן קטן, שלושה כיסאות, סיר, שלוש צלחות, שלוש כוסות ושלושה סכינים. כל הלילה התנים יללו וכמובן לא עצמנו עין.  למחרת, אבא אסף את כל המטלטלין, העמיס אותם על טנדר קטן ועברנו לגור באשקלון (אז נקראה בשם מגדל) ושם גרו הוריי עד מותם.

 

ברצוני להנציח את בעלי (הסבא של רוי) שנפטר ממחלה קשה בהיותו בן 43. הוא שירת בצה"ל מגיל 17 עד מותו. הוא עלה לארץ מהונגריה עם "עליית הנוער" לאחר שהוריו ואחיו נספו בשואה. יהי זכרו מבורך.

 

"פתילייה היא כירה ניידת, הבנויה ממכל דלק נוזלי, בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת. קרוסין הוא הדלק הנפוץ לפתיליות; בישראל הוא מכונה "נפט" אף כי אינו נפט אלא דלק המתקבל מזיקוק נפט. את הקצה העליון של הפתילה מדליקים על ידי גפרור וחומר הדלק עולה בפתילה בשל עקרון הנימיות, מתאדה ובוער. על מסגרת המתכת שמעל מניחים את כלי הבישול". ויקיפדיה

תשע"ו