מאגר סיפורי מורשת

ילדותו של סבא

סבא אלכסנדר נולד באוקראינה בעיר דנפרופיטרובסק.  הם היו משפחה בת 6 נפשות כולל סבא, היו לו שתי  אחיות מאיה ופרידה (ז"ל) ואח אחד בשם רומה. אביו עבד  מהבוקר עד הליל כדי לפרנס את המשפחה. סבא למד בבית הספר 78. בעבר בברית המועצות  לא היו שמות לבתי ספר אלא היו  מספרים. הוא היה תלמיד טוב ואהב ללמוד. המעניין הוא שפעם לימדו מקצועות דומים למקצועות שאנו לומדים, הם למדו אותם בגילאים צעירים יותר. לדוגמה, כימיה לימדו בכיתה ה או ו'  ובארץ לומדים כימיה  בכיתה ט'. סבא שלי אהב ללמוד שפה. בשיעורים אלו,  הם היו משננים טקסטים  מול הכיתה ודקלמו אותם.  לסבי היה זיכרון נהדר  והוא היה המדקלם המצטיין של הכיתה.

כשמלאו לו 13 חורפים, סבי בחר  לעבוד כדי לעזור למשפחתו. בעבודתו הוא פינה פחם מרכבות  וקיבל עבור זה שכר. היו ימים שסבא הלך לעבוד ביישוב סמוך במקום אביו. זה לא היה קל אבל סבא הרגיש צורך לדאוג למשפחתו . לסבא היו חברים רבים .בשעות הפנאי, הוא וחבריו שיחקו כדורגל, שחו בנהר הדנייפר והתאמנו בחוג אגרוף.

פגישת אחים מרגשת

במגירה של סבא מונחות מדליות. סבא סיפר שמדליות אלה מסמלות את גבורת לוחמי ברית המועצות במלחמת העולם השנייה והן שייכות לדוד שלו ולסבא רבא שלי. את המדליות ייצרו בברית המועצות 1941-1945 (בתקופת המלחמה) ממתכת, והעניקו לחיילים שהצליחו לבצע פעילות צבאית מוצלחת במיוחד. המלחמה הזאת נחשבה למלחמה  הקשה ביותר בעולם, בה נהרגו  חיילים רבים ואנשים חפים מפשע. סבא רבא שלי ואחיו  היו חיילים בצבא אדום. סבי שמר את המדליות למזכרת מפני שהיה להן ערך סנטימנטלי עבורו. הן הזכירו לו סיפור מעניין שקרה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1944 מפקד הגדוד הזמין את סבא רבא שלי ושאל אותו: "האם אתה מכיר את יעקב לפסקר?" סבא רבא  השיב מיד שזה אחיו . המפקד שאל אם הוא רוצה להיפגש אתו, הוא התרגש מאד והשיב בחיוב. המפגש היה מרגש עד דמעות. הם לא ידעו שום דבר זה על זה, ולא היו בטוחים שהאחר בחיים. האחים  לפסקר  המשיכו להילחם באויב ונפגשו שוב רק בתום המלחמה.

הדרך לישראל

סבא עלה לארץ ישראל בשנת 1992. באותה תקופה החיים במולדובה  לא היו קלים. בגלל האנטישמיות הגוברת היו  ליהודים הרבה חששות ופחדים. סבא הבין שלהישאר במולדובה יהיה מסוכן ולכן רצה לעלות לארץ. הדרך לישראל לא הייתה פשוטה.

אבא טס לישראל  וסבא נסע במכוניתו. הוא עבר את רומניה, בולגריה ויוון (2800 ק"מ). כשהגיע ליוון התברר שהייתה לו בעיה עם המסמכים. סבא פחד מאוד שיצטרך לחזור למולדובה. אנשי הסוכנות ערכו בדיקה קפדנית ונתנו לסבא אישור כניסה לארץ. ההפלגה  מיוון לישראל ארכה שלושה ימים מלאים בתקוות וחששות. בארץ סבא שמח להיפגש עם אחיו ובנו בנמל חיפה.

הזוית האישית

איתי – אני מאד נהניתי מהפרויקט ואף למדתי מילים חדשות שלא ידעתי. סבא סיפר לי סיפורים מאד מעניינים שאף פעם לא שמעתי עליהם. הפרויקט הזה עזר לי להכיר את סבי לעומק. למדתי המון הודות להצטרפותי לפרויקט "הקשר הרב דורי", מידע שלא הייתי זוכה לשמוע מעולם אלמלא הפרויקט. סבא – אני נהנתי לספר סיפורים כל כך חשובים לי ולמשפחתי ושמח שהם יעברו לדורות הבאים.