מאגר סיפורי מורשת

אני, יורם, נולדתי בתל אביב בשנת 1944.

בשנת 1957, הגעתי לקיבוץ מגן , דרך עליית הנוער. לא ידעתי מה זה קיבוץ בכלל, אבל כל החברים של ההורים שלי רשמו את הילדים לקיבוצים, אז גם אני נרשמתי.

קיבוץ מגן היה באמצע המדבר, בשום מקום. לא היה כלום- אמצע המדבר. נסיעה מתל אביב לקחה 4 שעות. התחלנו את החיים שם. נפגשנו 20 ילדים שם ולאט לאט התחלנו שם את החיים שלנו. סבתא הגיעה לשם שנה אחרי. רק יותר מאוחר התחלתי לשים לב אליה.

היינו שם, בתנועת הנוער "השומר הצעיר". עשינו המון פעילויות, טיולים ומחנות. נהנינו מאוד. ואז הגיעה תקופת הצבא, התגייסנו לנח"ל. בנחל היינו בנירים – עבדנו שם ויצאנו לאימונים. זה היה יותר נח"ל של התיישבות ופחות צבא. משם הלכנו לאימון מתקדם לצנחנים.

יימנו את הצבא וחזרנו לעבוד בקבוץ. שם גם נוצר הקשר עם סבתא. בשלב מסוים סבתא עזבה את הקבוץ ואני עזבתי אחריה. התחתנו בירושלים וירדנו לחיות באילת.

במלחמת ששת הימים סבתא ברחה לירושלים כי אמרו שבאילת יהיה מסוכן. היא כבר הייתה בהריון ובירושלים גיא, אבא שלך, נולד.

חזרנו לאילת, היינו שם 8 שנים. אני עבדתי בתמנע – זאת הייתה עבודה מתחת לאדמה כריית נחושת. סבתא עבדה בנמל. כשתמנע נסגר, החלטנו לחזור למגן. רצינו לתת לילדים שלנו חינוך קיבוצי כמו שאנחנו אהבנו.

חזרנו לקבוץ עם גיא, אבא שלך שהיה בן 9, אחיו  יניב, שצעיר ממנו ב- 5 שנים, ואחותו הקטנה מירית.

הזוית האישית

עומר ראיין את סבא יורם, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, בה השתתפו.