מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ערגה לילדותי הזכה וארוע מרכזי בחיי

סבתא דינה ויוסף חיים בברית של יוסף חיים
סבתא דינה בצעירותה
ילדות של פעם

נולדתי בשנת 1957 במושב מרגליות שבצפון הארץ, אמי הייתה לקראת לידה בביתם שבמושב, אולם לא יכלו לקחת אותה לבית החולים בגין מטר קטיושות שהיה. על כן, הביאו מילדת לבית סבתי ז"ל ושם נולדת, הורי גרו בסמיכות לסבי וסבתי ז"ל וחיינו יחד כמשפחה אחת גדולה.

הייתה לסבא שלי חווה גדולה עם סוסים, פרות, ברווזים אווזים וגינת ירק. היינו אוכלים הכל מהטבע. סבתי הייתה מכינה גבינות, סבי היה שוחט ואכלנו הכל מגינתם. זו הייתה בשבילי ילדות מדהימה חוויה בלתי נשכחת. היה במושב נוף פסטורלי, היינו הולכים לקטיף עם סבי ז"ל אבי ז"ל היה במשמר הגבול וגדלנו בעיקר אצל סבא וסבתא. ערב מותה של סבתי בגיל צעיר נאלצנו לעזוב את המושב ולעבור לצפת. מבחיני זו הייתה עקירה ממשית מהמקום, נוף ילדותי חקוק בזיכרוני לעולמי עד.

אירוע מרכזי בחיי – תרומת הכליה לבעלי

היה תרומת הכליה לבעלי חיים ז"ל והצלת חייו. ההכרות ביני לבעלי – חברה שלי הכירה בנינו בחגיגות העצמאות משם נרקם קשר מיוחד. היית בנינו כימיה ולאחר חצי שנה בעלי ז"ל ביקש את ידי מהורי. במהלך השנים הדרדר מצבו מבחינה רפואית. בילדותו נפגעה כליה אחת עקב אי טיפול ראוי במחלת ילדים. לאחר מספר שנים נפגעה לו גם הכליה השנייה ולא היה מנוס מלהערך להשתלת כליה לאחר שהטיפול דרך הדיאליזה לא התאים לו.

באופן ניסי לגמרי התאמתי לבעלי ב100% יותר משארי בשרו אחיו ואחיותיו. תמיד התפללתי לבורא עולם שאתאים לו ותפילותיי התקבלו ותרמתי לו כליה. מרגע ההשתלה הרגשנו כגוף אחד ממש כמו שנאמר בבראשית: "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" הייתה לנו טלפתיה מיוחדת, רצינו את אותם דברים. תודה לאל במשך 25 שנה, בעלי חי עם הכליה שלי וזכינו להקים משפחה לתפארת ילדים נכדים ונכדות.

מסיפור זה אני מלמדת את ילדי נכדי ונכדותיי המקסימים להשריש את ערך הנתינה, אני חשובת שהמעשה שלי מהווה דוגמה ומודל לחיים שלהם. הנתינה היא ערך מרכזי במשפחה המצומצמת המורחבת ובכלל. המסירות, האכפתיות הנתינה והרצון להציל חיים הם ערך עליון שאני רואה שמועבר אצלי במשפחה לאורך הדורות.

אני מודה לבורא עולן שנתן לי את האפשרות להעניק חיים חדשים לבעלי ולקיים את הנאמר: "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו"

הזוית האישית

יוסף חיים: סיפורי העבר של סבתא שלי עניינו וסיקרנו אותי, סבתא גדלה בדור אחר לא כמונו, דור שהיה גדל במשפחות גדולות שהיו בהן זיכרונות מעניינים וחיי חיים אחרים. סבתא גדלה במקומות החשופים לטבע. אני מרגיש שאהבתי לטבע מחברת אותי לעבר שלה. אני אוד אוהב את סבתא וזו הייתה חוויה בשבילי לשמוע דברים שלא ידעתי על סבתא.

סבתא דינה: יש לי רגישות יתרה ליוסף חיים, חיכינו לבואו במשך חמש שנים בהם בתי עברה ארבע הריונות שווא שלא נשאו פרי לצערנו, אך לבסוף זכינו באור של חיינו יוסף חיים. הרגישות והחמלה הם ערכים שמשותפים לנו ומחברים אותנו כסבתא ונכד. אהבתי אליו היא גדולה ועמוקה ותכנית הקשר הבין דורי רק מחזקת את הקשר המיוחד בנינו. במפגשים אלו יש יציאה מהשגרה והתמקדות רק בנכדי היקר – דבר שאני מברכת עליו.

מילון

ערגה
חשק עז, כמיה, געגוע

ציטוטים

”"נתינה כערך עליון" "כל המציל נפש מישראל כאילו הציל עולם מלא"“

הקשר הרב דורי