מאגר סיפורי מורשת

ספר היוחסין של משפחתנו

כיוון שבעלי היה סמוך על שולחן חברים וידידיו טרם נישואיו, החלטנו שאנחנו נארח בביתנו אנשים בודדים ונעניק להם הרגשת בית, כפי שהוא קיבל. בביתנו יש ספר אורחים, בו כל אדם שלן בביתנו לפחות לילה אחד חותם את שמו וכותב על הרגשתו בעקבות האירוח. הראשונים שחתמו בספר היו הוריי ז"ל, מאז חתמו רבים שנתנו לנו את הזכות לקיים מצוות הכנסת אורחים באהבה. כיום חותמים בספר גם נכדינו שיח', כאשר הם לנים בביתנו.

גרנו באבן שמואל שנתיים, שם נולדה אפרת מרים, אמא של חיהל'ה, ומשם עברנו לגור בעיירה נתיבות. בעלי שיח' שימש גם שם כעובד קהילתי והקים מיזמים רבים. הוא הקים חוג לנשים במועדון הכביסה עבור הנשים שממתינות לגמר הכביסה, וכן חוגים נוספים.

בשנת תשל"ד, במלחמת יום הכיפורים, בעלי גויס ושירת בסיני במשך כחצי שנה. אני לימדתי אנגלית בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. בשנת תשל"ה בעלי התגייס לצבא קבע, ושירת כקצין בריאות הנפש במשך חמש עשרה שנה. גרנו בנתיבות שש שנים, ומשם עברנו לבאר שבע, מכיוון שמשפחת בעלי עלתה לארץ. תקופה מסויימת גרנו יחד בבית אחד עם משפחתו שכללה זוג הורים, סבא ואח, ומשפחתנו שכללה עוד שש נפשות.

בבאר שבע המשכתי בהוראת האנגלית, ובעלי שירת בצבא. כאשר הוא פרש, הוא תמנה לסגן מנהל המרפאה לגמילה מסמים. כאשר אפרת מרים הגיעה לגיל תיכון, היא למדה באולפנה שנה אחת, ואחר כך עברה ללמוד בבית רבקה בכפר חב"ד. בעקבותיה התקרבנו גם בעלי ואני לחב"ד. למדנו הרבה שיחות של הרבי, היינו בשיעורים, ובסופו של תהליך, לאחר שמינינו לנו רב ומשפיעה, זכינו לבקר בחצרות קדשנו בשנת תנש"א. בעלי נסע שוב שנה אחר כך עם שני הבנים הצעירים ל-770, וגם הם זכו לברכותיו של הרבי.

כיום, בעלי ואני בגמלאות, לומדים ומלמדים חסידות, ומשתדלים לקרב יהודים לשמירת תורה ומצוות. אני משמשת כיום יועצת נישואין, אחרי שנים רבות של הדרכת כלות ולימודים של המקצוע: הנחיית סדנאות בהעשרה זוגית ובייעוץ פרטני.

העושר הגדול ביותר שלנו הוא משפחתנו הרחבה: נכדים רבים, ואף נינה אחת.