מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הזמר העברי של עמנואל זמיר ז"ל משורר ומלחין

אני ונכדי
6.7.16, פתח תקוה, בהיכל התרבות (קופיקו)
עמנואל זמיר

הפצת הזמר הישראלי בשנים שעיצבו את פניה של המדינה בשנות ה-50

עמנואל זמיר (קישור לויקיפדיה לתולדות חייו)

אני שרהל'ה זמיר, ילידת פתח תקווה בשנת 1937. מגיל צעיר הייתי מעורה במוזיקה ובמחול. סיימתי סמינר למורים. נישאתי בשנת 1956 לעמנואל זמיר, מלחין ומשורר, ולאחר שנה נולד בננו הבכור, ניר, אביו של רועי. בגיל 25 כבר הייתי אלמנה צעירה, בעקבות תאונת דרכים קשה שבה עמנואל קיפח את חייו בגיל 37. לאחר מותו של עמנואל הרגשתי חובה ושליחות לעסוק בשימור מורשתו בהפצת שיריו ולחניו ברחבי הארץ, ובזה אני עוסקת עד היום.

שימור מורשתו של בעלי האהוב עמנואל זמיר ז"ל

תמונה 1

כשהכרתי את עמנואל זמיר, נרתמתי יחד אתו להפצת והנחלת הזמר הישראלי בכל הארץ, כשהוא נקרא המלחין הנודד – "הטרובדור של הזמר הישראלי". הרבינו לנסוע ברחבי הארץ בהגיעם והתיישבותם של העולים החדשים מכל ארצות העולם ברחבי הארץ, מחג לחג, מחוג לחוג, מכפר למושב ומקיבוץ למעברה בטנדר ה"וויליס" הירוק שלו עם חבורה של משוגעים לדבר. עמנואל הקדיש חלק גדול מאוד מזמנו ומרצו באזורי פיתוח וכפר, מעברות ויישובי עולים שבהם הקים להקות ועודד כישרונות צעירים במטרה לגבש כעם מתחדש.

עמנואל חיבר שפה עברית מקורית ומיוחדת. לא פעם היה קשה להבין את המלים ועמנואל הקדיש לכך זמן רב. כדוגמא, שירו "לקוצרים הידד", שמילות פתיחתו "מי טלולה תחול לה?, זר הרים עוטרה עם שחר … " כלומר מי מלאת הטל תחולל, תרקוד לה, או כמו שבדימונה ילדה נחמדה קראה לעמנואל ואמרה לו "מורי, מורי, בוא נשיר את השיר: "מי תלה חתולה". וכך אנו רואים שהמלים הספרותיות גרמו לשיבושים בהבנה. אבל עמנואל הקדיש לשפה העברית, למסורת ולחגי ישראל הרבה מזמנו בכל חוג שהגיע אליו.

עמנואל חיבר שיר לכבודי, שהופיע בהזמנה לחתונתנו, ובעיתון נכתב ”עמנואל זמיר נשא את שרה'לה חברתו, התימנית הלבנה, לאשה“.

שיר ליום כלולות – הזמנה לחתונה

תמונה 2

 

בשנות ה-1950 קיבץ עמנואל את מועדוני וחוגי הזמר השונים והקים את תנועת הזמר הישראלי, אשר מנתה למעלה מ-5,000 חברים מכל רחבי הארץ, מכל הגילאים ומכל שדרות החברה, שנפגשו מדי פעם בכנסים אזוריים. הגדול שבהם, כנס כלל ארצי, התקיים בסידני עלי בהרצליה ב-29-30.1.1958. תכנית הכנס הייתה מגוונת – המשתתפים שמעו אגדות מפיו של דוד הכהן, "אבי" תנועת הנוער העובד, ולאחר שהסתיימה השירה הכללית בה הופיעו חברי חוגים בשירה בציבור ובסולו נערך קומזיץ המוני. הכנס הוכתר בהצלחה, החוויה הייתה גדולה ועיתוני הארץ ברכו על המלאכה.

תמונה 3

תנועת הזמר הישראלי הייתה ה"פטנט" הייחודי של עמנואל זמיר להפצת הזמר הישראלי בכל שכבות האוכלוסייה לחינוך הנוער ולגיבוש התושבים הישנים והחדשים לעם אחד. נסענו בכל רחבי הארץ, למקומות המרוחקים והנידחים ביותר, בדרכים לא דרכים ובכל עונות השנה. הילדים והנוער חיכו לבואו של עמנואל וחבורתנו בכיליון עיניים והגיבו בהתלהבות. כדוגמא, הילדים והנוער בשכונות התקווה ושפירא בדרום תל אביב, שעמנואל נהג להופיע בהן מדי שבוע, ספגו ערכי תרבות ופיתחו רגשות של ערך עצמי ובטחון בעצמם במקום להסתובב ברחובות בחוסר מעש, כלומר מתרבות רעה לתרבות לשמה.

במסגרת זו, בפורים 27.3.1956, כשהגענו עם הלהקה לאחד היישובים המרוחקים כדי לשמח את הילדים והנוער, התחפשנו לזוג תימנים, וגם זה לא במקרה. לעמנואל, כמו להרבה יוצרים אחרים, הייתה חולשה לתימניות, שאז חלשו על הזמר הישראלי בקולן הערב, כדוגמת ברכה צפירה, חנה אהרוני, אהובה צדוק, שושנה דמארי ואחרות. רקדנו את הצעד התימני האופייני, ובתוך זמן קצר למדתי לבטא את האותיות הגרוניות ע' ו-ח' ולשיר "כמו שושנה דמארי". גולת הכותרת הייתה כששרתי את השיר "זה היה בעדן לפני ירח" של וילנסקי. במעמד זה עברתי את מבחן "התימניות" ועמנואל הציע לי נישואין.

אני מרגישה חובה ושליחות לשמירת המורשת שהשאיר אחריו עמנואל זמיר. זו היתה צוואה בלתי כתובה של עמנואל: להכיר את שיריו לעד ולא לשכוח. רבים משיריו נספגו במחזור הדם של הזמר העברי. עמנואל הביא לחריש ראשון בשדה הזמר הישראלי, שבו נארגו שפה ולחן יחדיו ולשון עשירה ומקורית.

50 שנה לסבא

תמונה 4

הזוית האישית

בב

מילון

עמנואל זמיר
עמנואל זמיר (פשצנר) (19 באוגוסט 1925 – 9 ביולי 1962) היה מלחין, משורר ומחנך ישראלי, מהיוצרים החשובים בזמר העברי בשנות ה-50 וממייסדי חוגי השירה בציבור. ידוע בפרט בשירי הרועים שלו.

ציטוטים

”עמנואל זמיר הקים את מועדוני וחוגי הזמר השונים והקים את תנועת הזמר הישראלי“

הקשר הרב דורי