עם האזעקה הראשונה במלחמת ששת הימים
הסיפור הזה קרה כשהייתי בכיתה ה'. הייתי בערך בן 11, למדתי בבית הספר "סוקולוב" שהיה אז במרכז העיר, בפרוץ מלחמת ששת הימים, באותו יום היה יום רגיל.
כאשר לפתע בשעות הצהריים שמעתי אזעקה. ריכזו את כל תלמידי בית ספרי באולם הספורט שגם היה מקלט בית הספר. לאחר כשעה ב"מקלט" אחי התאום אלי ואני חשבנו על רעיון, לברוח מבית הספר, אז פנינו למנהל וביקשנו ממנו ללכת לשירותים אע"פ ששיקרנו לו וכך ברחנו לכיוון ביתנו. (ההליכה מבית הספר לביתי היא כחצי שעה).
התחלנו בהליכה ותוך כדי הליכה פגזים נופלים ויריות נורו בקרבת מקום. לאחר כחצי שעה הגענו לביתנו (שהיה קרוב מאוד לגבול וגבעת התחמושת), ראינו שביתנו פרוץ ויריות חדרו דרך קירות ביתנו, אז חשבנו מה לעשות ביחד והגענו למסקנה שאנחנו צריכים ללכת לביתו של סבינו שגר בשכונת מחנה יהודה (כשעה הליכה מביתי).
תוך כדי הליכה שדי סיכנה את חיינו, נתקלנו בשוטר שעצר אותנו ושאל אותנו: "לאן אתם הולכים?" ענינו לו: "לבית של סבא שלנו שגר במחנה יהודה." הוא הציע לנו שהוא ייקח אותנו באופנוע שלו ואנחנו שמחנו מאוד, הוא הושיב אותי מאחוריו ואת אחי אלי מקדימה.
הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין והאלוף עוזי נרקיס נכנסים לעיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים
בזכותו הגענו לבית של סבא שלי בריאים ושלמים.
הזוית האישית
שמעון חפץ: בזכותו של השוטר, הגענו לבית של סבא שלי בריאים ושלמים.
מילון
גבעת התחמושתסיפורה של גבעת התחמושת הוא סיפורה של מדינת ישראל. בזמן מלחמת העולם הראשונה (1917), הגיעו לארץ הבריטים וייסדו את המשטר הבריטי. מאוחר יותר בתקופת שלטונם בנו באזור הגבעה את בית הספר לשוטרים (באזור צפון ירושלים) ובמקביל מיקמו על הגבעה בונקר תחמושת. בעקבות בונקר התחמושת המדובר, קיבלה הגבעה את שמה המפורסם, אותו היא נושאת עד היום – גבעת התחמושת. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”ראינו שביתנו פרוץ ויריות חדרו דרך קירות ביתנו.“