מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

על קצה המזלג – נחלאית רינה זגגי

סבתא רינה והנכדה נועה
קיבוץ האון
הוריי, ילידיי רוסיה, עלו ארצה בראשית שנות השלושים.

ילידת הארץ. נולדתי בירושלים בשנת 1937 וגם סבא, צבי, נולד בירושלים באותה השנה.

בעלי ואני נפגשנו בנח"ל ביוטבתה, כשהייתה עוד שייכת לנח"ל לפני שהפכה לישוב קבע. כשהוריי עלו ארצה, אבי למד באוניברסיטה העברית בירושלים ואחר כך הם עברו לקיבוץ יגור  שם אבא היה מורה בבית הספר התיכון. משם עברנו למקווה ישראל. גם שם היה אבא מורה לספרות ולתנ"ך ומשם עברנו לנהלל ואבא המשיך בתפקידו. אחרי מלחמת השחרור עברנו לרמת גן לימד אבא בעירוני ד' בתל אביב  – בו למדתי.לאחר שסיימתי את הסמינר בגבעת השלושה.
התגייסתי לנח"ל עם חבריי לגרעין. שירתנו ביוטבתה ואחר כך בקיבוץ האון שעל חוף הכינרת. בשנת  1957 הייתי בקיבוץ האון כחברת גרעין נח"ל. קיבוץ האון שוכן בצד המזרחי של הכנרת. באותם ימים עזרנו במסגרת הצבאית בעבודות השונות במשק כמו: חקלאות, חינוך ועבודה בחדר האוכל.היו אלה ימים חווייתיים. מבחינה חברתית בערבים התכנסנו לערבי שירה, שיחה, ריקודים וכיו"ב.
אהבתי את חיי הקיבוץ והחלטתי ביחד עם חברי לחיים, סבא של נועה להתחתן ולהקים בית בקיבוץ. בשנת 1958 התחתנו. שובצתי לעבודת החינוך בגן הילדים. במסגרת עבודתי בגן הילדים  יצאנו עם הילדים לראות את הבציר בכרם. הכרם שכן  למרגלות הרי הגולן.  הסורים ישבו למעלה. המצב הביטחוני היה מתוח. אחד הילדים פתאום נעלם. לא מצאנו אותו.  חיפשנו אותו בכל השטח והוא פשוט נעלם. הצטרפו אליי חברים שעזרו לי בחיפושים אחר הילד. עבר הרבה זמן (כחצי שעה) וחששנו שהסורים תפסו אותו, עד שגילינו אותו מסתתר מתחת לאחד השיחים. כשמצאנו אותו, הוא היה מפוחד אבל סוף טוב, הכל טוב. הרבה זמן לקח לי להתאושש מהחוויה הקשה שנצרבה בזיכרוני.
הפרידה מחיי הקיבוץ
סבא צבי השתלב בעבודה במוסך. לאחר שנתיים יפות עברנו לחיפה כי סבא צבי התחיל לימודי הנדסת מכונות בטכניון. נאלצנו להפרד מחיי הקיבוץ. בחיפה, נסעתי בוקר, בוקר לקריית אתא שם לימדתי בביה"ס "לוחמי הגיטאות" שרוב תלמידיי היו עולים חדשים והלימודים שם לא היו קלים. יהיו תלמידים רבים בכתה (למעלה מ-40) אבל ההוראה שם הייתה מלאת סיפוק והנאה. כשעזבתי עסקתי בחיפה בהוראה והמשכתי כך כשלושים שנה. בתל אביב עסקתי בניהול והייתי סגנית המנהל.
גידלתי שתי בנות לתפארת ויש לי כיום 4 נכדים. המסר שלי לנכדיי ולניני הוא שמדינת ישראל חשובה לנו, לעם היהודי, וצריך לשמור עלייה מאוד להגן עלייה ולאהוב אותה.
העשרה
קיבוץ האון : " האון הוא יישוב קהילתי‏ שבעבר היה קיבוץ שהשתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת. יושב באזור הצפון לחופה המזרחי של הכנרת מול העיר טבריה והוא שייך, מוניציפלית, למועצה אזורית עמק הירדן. היישוב נוסד באוגוסט 1949 כהיאחזות נח"ל‏ ליד עין גב ועבר למקום הקבע באוקטובר של אותה שנה". ויקיפדיה
תשע"ו

מילון

קיבוץ האון
האון הוא יישוב קהילתי‏ שבעבר היה קיבוץ שהשתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת. יושב באזור הצפון לחופה המזרחי של הכנרת מול העיר טבריה והוא שייך, מוניציפלית, למועצה אזורית עמק הירדן. היישוב נוסד באוגוסט 1949 כהיאחזות נח"ל‏ ליד עין גב ועבר למקום הקבע באוקטובר של אותה שנה.

בציר
קטיף ענבים

ציטוטים

”"הרבה זמן לקח לי להתאושש מהחוויה הזאתי"“

”מדינת ישראל חשובה לנו, לעם היהודי וצריך לשמור עלייה מאוד להגן עלייה ולאהוב אותה. “

הקשר הרב דורי