מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

על אינג'רה ובונה

אמאי אבי מתעדת את סיפור העליה שלה ואת מנהגי קהילת יוצאי אתיופיה
מקום הולדתי
אני, ציין, ואמי אמאי נולדנו באתיופיה בכפר הנקרא גטר. אמי נולדה בתאריך 29.03.1979. היא מספרת:
הבית שבו גדלתי באתיופיה היה עשוי מקש והשפה בה דיברנו הייתה אמהרית.  כשהייתי צעירה הייתי רועת צאן עד גיל  9. הנה מפה של הכפר שבו נולדתי:
תמונה 1
 סיפור העלייה
יצאנו ברגל מהכפר שהיינו בו והגענו לכפר קונזילה. מכפר זה לקחנו אוטובוס שהסיע  אותנו לגונדר, עיר גדולה, שיש בה המון אנשים. בקונזילה הביאו לנו מדריך שילווה אותנו לעיר הבירה ששמה אדיס אבבה. בעיר זו שהינו ושם למדנו עשרה ימים באולפן שמיועד לעזור לנו בהבנת השפה העברית ודיבורה.
לאחר עשרת הימים הללו המדריך הסיע אותנו לשדה תעופה. עלינו על המטוס ונחתנו בארץ ישראל. בישראל קיבלנו מדריך חדש שהסיע אותנו למרכז קליטה בבאר שבע. מבאר שבע עברנו לפתח תקווה.
מאכלים אתיופיים
שם המאכל: "אינג'רה"
במשפחתי נהוג לאכול את המאכל כל יום, והוא מאפיין את העדה האתיופית. האינג'רה עשויה מקמח הנקרא "טף"  וכשהאינג'רה מוכנה אני אוכלת אותה עם רטבים.

משקה

שם המשקה: בונה   

הבונה הוא משקה בצבע שחור דומה לקפה .נוהגים לשתות את המשקה בתדירות גבוהה. את הבונה שותים במיוחד בימי שבת עם כל המשפחה שבאה לבקר.

חג הסיגד טקס החג נועד לאזכר את חידושה של הברית בין ה' לעמו ישראל, כפי שעשו עזרא ונחמיה, בעקבות השיבה לציון מגלות בבל במאה השישית לפני הספירה והלאה. הטקס מזכיר את האירוע שבו עזרא ונחמיה וההולכים בדרכם   הביעו חרטה והשתחוו בעת שאישרו מחדש את הברית עם ה' בהגיעם לציון. מכאן שמו של החג סיגד: השתטחות, סגידה. בעבר נקרא החג גם "מחללה", ובעברית תחינה.

מועדו של חג הסיגד– יהודי אתיופיה מציינים את חג הסיגד בכ"ט במרחשוון. יום זה נבדל ממועד קיבוץ העם על ידי עזרא ונחמיה. לפי נחמיה, קיבצו עזרא ונחמיה את העם במהלך חג הסוכות, בעשרים וארבעה לחודש השביעי. בקרב יהדות אתיופיה נקבע מועדו של החג חמישים יום לאחר יום הכיפורים. המרווח של חמישים יום בין יום הכיפורים לחג הסיגד תואם את מרווח חמישים הימים שבין חג הפסח לחג השבועות. לפי התורה, חג השבועות (סני מארר), חג הקציר, נחוג חמישים ימים אחרי חג הפסח. באתיופיה, מועד זה הוא מועד הזריעה. על מנת לקיים את מצוות הביכורים קבעו יהודי אתיופיה חג שבועות שני (הידר מארר), שבעה שבועות לאחר יום הכיפורים ותקופת הקציר באתיופיה. מכאן, לחג הסיגד זיקה ליום הכיפורים לסוכות ולשבועות.

הלבוש

הקמס הוא הלבוש המקובל בעדה האתיופית. נוהגים ללבושו בחגים. הידוע מכולם הוא חג הסיגד. בנוסף, נהוג ללבוש אותו באירועים מיוחדים כמו חתונה.

קישור ליחידת הלימוד – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך – חג הסיגד וחשיבותו

תודה   

תודה לאימא ואבא היקרים שעזרו לי בעבודה ושבזכותם גיליתי הרבה דברים שלא ידעתי. נהניתי ללמוד על המשפחה, על העבר וזה חשוב לדעת את הדברים הללו כדי שנעביר את המסורת לדורות הבאים. אני רוצה לומר תודה לכל מי שעזר בהכנת העבודה והעבודה גרמה לי לרצות לחקור על המשפחה ועל בני העדה.

מילון

אינג'רה
האינג'רה הינו מאכל אתיופי העשוי מקמח הנקרא "טף"

ציטוטים

”הבית שבו גדלתי באתיופיה היה עשוי מקש והשפה בה דיברנו הייתה אמהרית“

הקשר הרב דורי