עליתי מלבנון עם "עליית הנוער"
בשנת 1945, בהיותי בת 12, עליתי לבדי לארץ
אני, בת-שבע למשפחת סרור, נולדתי בלבנון בשנת 1933.
מלבנון לקריית-מוצקין
בשנת 1945, בהיותי בת 12, עליתי לארץ עם "עליית הנוער" (ילדים), לאחר שמדריכים מישראל באו לבתי-הספר ואספו את הילדים כדי לעלות אותם לישראל.
העבירו אותנו לקריית-מוצקין , ומשם חילקו אותנו לקיבוצים.
לבד בקיבוץ מעברות
אותי העבירו לקיבוץ מעברות. הייתי שמה שנתיים עד שההורים שלי עלו לישראל, והוציאו אותי מהקיבוץ .
חדר-האוכל של הקיבוץ בשנותיי שם
איחוד עם ההורים
מאז חייתי עם ההורים שלי. למדתי בארץ בבית-ספר "אליאנס" בירושלים.
שער ביה"ס "אליאנס" בירושלים
משפחתי
אחרי בית-הספר התחלתי לעבוד בבית-חרושת לנעליים, שם הכרתי את בעלי ז"ל. אחרי כמה חודשים התחתנו והבאנו לעולם 5 ילדים : 4 בנות ובן אחד.
היו לנו שכנים טובים כמו משפחה, הקשר שלנו היה טוב. המצב הכלכלי היה בסדר, אבל לא הכי טוב.
הבת הגדולה שלי היא פסיכולוגית לענייני זוגיות. הבת השנייה שלי היא מנהלת חשבונות. הבת השלישית שלי מנהלת מרפאת-שיניים בנצרת. הבת הרביעית שלי עובדת בעירייה בתור מחנכת לילדים בעלי קשיי-למידה.
הבן שלי מנהל חשבונות בחברת "קרמיקה עוז".
כיום
לאחר 40 שנה שהיינו ביחד בעלי ואני , בעלי ז"ל חלה בכליות, ולאחר כמה שנים נפטר.
אני חיה לבד (אלמנה). יש לי ילדים שדואגים ומחזקים אותי, והיום אני כבר אישה עצמאית, ומסתדרת לבד.
-אני מעבירה את הזמן שלי במועדון עם חברות ולפעמים עם המשפחה.
-אני אישה בשלנית האוהבת לבשל, וחברות שלי באות לאכול אצלי מאכלים מיוחדים כגון: עלי גפן ממולאים, קובה, חמוצים, סלק, פיקליס ובורקסים.
סיפורה/ו של בת-שבע חזקיה תועד על ידי הנכד/ה שירה טויטו במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבי"ס "רמת מוריה " בירושלים, בשנת הלימודים תשע"ג (2012-3), בהובלתה של הגב' שרה פרזון.
עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות
מילון
קיבוץ מעברותקיבוץ בעמק חפר על שפת נחל אלכסנדר. זהו אחד מארבעת הקיבוצים שייסדו את תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. הקיבוץ נוסד ב - 1925, על ידי 6 חלוצים שהגיעו מרומניה וגליציה. מקור השם מעברות: הקיבוץ שוכן בקרבת נחל אלכסנדר ומעליו, בצמוד לקיבוץ, נבנה גשר, המעבר היחיד שקישר את צפון הארץ לדרומה. ב- 1935 הפך מעברות לשם הרשמי של הקיבוץ
ציטוטים
”יש לי ילדים שדואגים ומחזקים אותי“”מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך“
