עלינו לאוניה שקראו לה "נגבה"
שבועיים אלו באהלים, נמשכו שלוש שנים
העליה מתוניס לארץ ישראל
יצאנו בשנות החמישים מתוניס הגענו לצרפת למחנה מעבר. היינו שם אחד עשרה חודשים
ואחרי זה
עלינו לאוניה שקראו לה
"נגבה" היינו על אוניה 7 ימים .
"נגבה הייתה אוניית הנוסעים השנייה, שנרכשה על ידי חברת הספנות הישראלית צים, ומשימתה העיקרית
הייתה הבאתם ארצה של מאות עולים ופליטים, בשנותיה הראשונות של המדינה."
האונייה נגבה
הגענו לחיפה למחנה מעבר ,אחרי שבעה ימים
לקחו אותנו במשאית. כל הנסיעה במשאית , כל בני המשפחה,כולנו בעמידה, מחיפה ועד יבנה. הנסיעה נמשכה אז כמעט חמש שעות נסיעה.
הגענו ליבנה הכניסו אותנו לאוהלים אבא אמא ושישה אחים ואחיות ביחד באוהל. היה כולו עשבים מבפנים
ומבחוץ היו שם עכברים
ונחשים . אמרו לנו שזה זמני, נגור שם רק שבועיים אלו . שבועיים אלו נמשכו
שלוש שנים. בזמן החורף היה גשם יורד
ורוחות חזקות ולפעמים קורה שהאוהל היה עף ברוח. ואנחנו מוצאים
את עצמנו תחת כיפת השמיים בגשם
ובקור .
כשהגענו לעיר יבנה, היא הייתה צעירה מאוד, היו שם בקושי ארבעים משפחות . אחרי תקופה ארוכה של
הסתגלות, שלחו אותנו לבית
הספר ללמוד, בבית הספר ביאליק . אז היה בית ספר אחד בלבד שמו אותנו מגיל
שש וילדים
בגיל אחד עשרה באותה כיתה . הלימודים היו לא מתוכננים. ראיתי שהלימודים לא
שווים, לא הרגשתי
שזה תרם לי. אז החלטי לצאת לעבודה .
המצב הכלכלי היה קשה, לא היה אוכל בארץ, היו נותנים
לנו כרטיסים, תלושים, בכדי לקנות אוכל. פעם בחודש
קיבלנו חצי קילו בשר. כל דבר היה בכרטיסים, אוכל, בגדים, כלי מטבח . התחלתי לעבוד בגיל 12 בחקלאות במושבים בסביבה עבדתי מגיל 12 עד גיל 17
וחצי, מועד הגיוס לצבא.
בגיל 17.5 התגייסתי לצבא שירתתי שנתיים וחצי , שירות מלא. כשסיימתי את השירות בצבא הלכתי
ללמוד מקצוע, בבית ספר מקצועי באשקלון. שם למדתי 11 חודשים, קורס מקצועי, אחרי 11
חודשים יצאתי
לעבוד, כשכיר ארבע שנים.
בהמשך הכרתי את אישתי והתחתנו. היום אני נשוי יש לי ארבעה ילדים – בנינו בית בישראל!
מילון
תונסיהתונסיה היא מדינה ערבית מוסלמית
אוניה נגבה
נגבה הייתה אוניית הנוסעים השנייה שנרכשה על ידי חברת הספנות הישראלית צים, ומשימתה העיקרית הייתה הבאתם ארצה של מאות עולים ופליטים, בשנותיה הראשונות של המדינה.
ציטוטים
”תונסיה היא מדינה יפה“