מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עליית סבי דוד טפירו לארץ ממרוקו התיישבות והתאקלמות

אני כשהייתי קטנה וסבא דוד
סבא דוד היקר
סבי דוד נולד במרוקו עלה לארץ באונית "השלום" לצפת ההתאקלמות הייתה קשה הם התגברו

בתכנית הקשר הרב דורי , סבא סיפר לי סיפורים רבים על משפחתנו. ערכתי ראיון יחד עם סבא דוד

נולדתי במרוקו בעיר מרקש בגטו בשם מלאח שבו גרו רק יהודים. היינו משחקים תופסת, מחבואים, או גולות וכדורגל. לא היה לנו מגרש אלא רק בשכונה. לא היה לנו כל כך הרבה שעות פנאי. אחר הצהריים הכנו שיעורים וכבר היה מאוחר והלכנו לישון מוקדם.

 
היכן למדת סבא?

"למדנו בשני בתי ספר, אחד לימודים כלליים שנקרא אליאנס ואחר הצהריים למדנו תורה בבית הכנסת. בבית הספר אליאנס עשו לנו מסדר בוקר לבדיקת הראש ולבדיקת הציפורניים ,מי שלא נמצא נקי החזירו אותו לביתו . וגם הותרו לנו תלבושת אחידה בצבע שחור ופסים אדומים.

בבית הכנסת למדנו תורה .שם המורה היה רפי אברהם. הוא היה רב נוקשה.  כאשר מישהו עשה טעות הכי קטנה היו מרביצים לו בחגורת עור קשה זה היה כואב. למורה בבית הספר אליאנס קראו צרפתי (מצורף מסמך עם שם המורה).  חדר אוכל לא היה בבית הספר כל ילד הביא מהבית סנדוויץ' בתוך תיק מבד.

לא היו לנו טיולים ולא מסיבות.איך היה נהוג אז לחגוג בר מצווה?מסיבת בר מצווה בדרך כלל חגגו בבית הכנסת כי לא היו אולמות.כל ילד בר מצווה הכין דרשה ועלה לקרוא בתורה מפטיר והפטרה.
מה היו המאכלים האהובים עליך?

המאכלים האהובים עלינו היו בעיקר קוסקוס עם ירקות וקוסקוס עם חלב בשעות הבוקר. ממתקים היה בצמצום.

היה מוכר שעבר בשכונה והיה לו במבוק ארוך ועליו היו תלויים הממתקים המיוחדים וגם תפוח מצופה סוכר. 
בראש מעייני ההורים היה לדאוג לפרנסת הבית בכל משפחה היו 10 ילדים והפרנסה לא הייתה מצויה בשפע ההורים דאגו לחינוך הילדים ולמשמעת חזקה בבית.היינו מצייתים להורים בכל מה שנתבקש מאיתנו. לא היינו מפונקים כמו הדור של היום.
 
אילו סוגי ריקודים נהגו לרקוד?
בשנות ה-20 לחיי זה היה בשנות ה-60 נהגו לרקוד ריקודיםסלונים, רוק, רומבה, סמבה, צ'ה צ'ה צ'ה , טויסט , פסדובלה וסלואו. הזמרים שאהבתי אז היו:אלביס פרסלי, קליף ריצ'רד, טום ג'ונס ועוד. נהגו לרקוד אז בבתים של החברים כל יום שישי בבית אחר.בהמשך רקדנו גם במועדונים אחד מהם היה אז מועדון ה-120 במרכז הכרמל חוץ מריקודים נהגנו ללכת לסרטים זה היה חלק מהבילויים.סרטים היסטורים, קאובוי וסרטי ריגול ומתח. בצבע שחור לבן! וגם סרטים בצבע!
היינו מבלים גם בקרקס שהיה מגיע לארץ לעיתים רחוקותובשנות ה-60 התחלתי להתעניין גם במשחק הכדורגל והרבה שנים הייתי הולך למשחקי הכדורגל וזה גם היה חלק מבילוי. אמצעי התקשורת בין החברים אז היו טלפון באמצעות מטבעות מטלפון ציבורי.
אופי היחסים בין הורים לילדים
אופי היחסים בין הורים לילדיםהיחסים בין ההורים לילדים לא הייתה פתיחות וקרבה במידה מסויימת היה ריחוק ומשמעת חזקה ותמיד דיברנו בגובה העיניים להורים.לא היה על מה לדבר עם ההורים,לא יכולנו לספר אתמה שרצינו או את מה שהציק לנו לא יוכלו לשתף מכיוון שפחדנו מהתגובה של ההורים.אמא הייתה מעורבת בחיים של ילדיה כיוון לאבא לא היה זמן הוא היה צריך לפרנס את המשפחה ולעבוד קשה בחול. היינו נפגשים בשבתות ובחגים יחד כמה משפחות. תמיד הבית היה מלא באירועים כאלו.
 
הקמת המשפחה
הכרתי את אישתי מרים ז"ל לא דרך שידוך. אנחנו גרנו בשכנות ומרים הייתה מגיעה לעזור לסבא הייתה מתנדבת כיוון שהיינו משפחה מרובת ילדים והמצב היה קשה לכן עזרה לאימי בבודות הבית ניקיון וכל מה שהיה נחוץ. וכך היכרנו.נולדו לנו 3 ילדים: שלומי איריס ומיכל. ויש לנו 5 נכדים, אין עדיין נינים.הנכדים גרים בנהריה וקריית מוצקין.
עלייה תקומה והתיישבות
בשנת 1955 עליתי ארצה עם אחיותיי והוריי רצינו לעלות לארץ מולדתינו הגענו לארץ ישראל באוניית "השלום". הגענו לעיר צפת, בבית הספר למדנו את השפה הייתי ילד בן 9 כשהגעתי ארצה למדתי בכיתה ד.עולה חדש הרגשתי פחד חוסר ביטחון ודאגה מהאי וודאות.בהתחלה הביאו אותנו למקום בו היו אוהלים אך לא הסכמנו וקיבלנו בית.הקליטה הייתה קשה ללא ידיעת השפה ללא עבודה ללא פרנסה ולא היה לנו מה לאכול.
 
סיפור קשה, מרגש במיוחד אשר זכור מתקופה זו.
בתקופה זו אני זוכר, בחצות הליל הרגשנו כל הילדים רעב ולא היה בבית מה לאכול. אבי המנוח מצא כיכר לחם במטבח ולא ידע מה לעשות עם הלחם.כיצד להאכיל את כל הילדים. לאחר שחשב מעט החליט להוציא את פנים הלחם "החלק הרך" לפורר אותו שם על זה שמן ומעט סוכר ונתן לכל ילדיו לאכול, זו הייתה ארוחת הערב שלנו. זה היה האירוע הכי קשה בתקופה זו.מכרנו את כל הרכוש שהבאנו כדי לקנות אוכל וגם זה נגמר. והמצב הפך חמור יותר. לכל משפחה היו מקציבים קילו סוכר בשבוע בקבוק שמן ושתי חבילות מרגנינה ותבנית ביצים וכל זה נקנה על ידי תלושים שהקציבו לכל משפחה על פי מספר הנפשות.
 
סבא חייל ונער.
תמונה 1
תמונה 2
תמונה 3
תמונה 4
תמונה 5
תשע"ו, 2016

מילון

פסדובלה
סוג של ריקוד אשר סבי היה רוקד בצעירותו

ציטוטים

”כעולה חדש הרגשתי פחד חוסר ביטחון ודאגה מהאי וודאות“

הקשר הרב דורי