מאגר סיפורי מורשת

דניאלה ויהונתן טרי השתתפו בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא של נורית טרי. סבתא נורית נולדה בתימן בעיר בדה בשנת 1947. בשנת 1949 עלתה עם משפחתה לישראל, כשהיא תינוקת. היא סיפרה לי את סיפור עליית המשפחה לארץ כפי שספרו לה הוריה.

סבתא נורית מספרת על עליית המשפחה במבצע "על כנפי נשרים"

"משפחתי ואני הגענו מתימן במטוס לקחו אותנו למחנה עולים עתלית ושמה שיכנו אותנו באוהלים.

מחנות העולים

"בסביבות תחילת 1947 הגיעה הסוכנות היהודית להסדר עם הבריטים שעל פיו יורשו חלק מהשוהים במחנות המעצר בקפריסין להגיע לארץ ישראל על בסיס הסרטיפיקטים של החודש או הרבעון הבא ובלבד שהם ישהו במחנה מעצר בפיקוח בריטי עד הגיע תורם לקבל סרטיפיקט. בהתאם לכך, במהלך שנת 1947 הגיעו לישראל מדי חודש 750 עולים ששהו בממוצע במשך שלושה חודשים במחנה המעצר בעתלית. בגלל העומס במחנה המעצר בעתלית, במקרים רבים הועברו העולים טרם שחרורם למחנה העולים בקריית שמואל שבחיפה שהיה גם הוא מחנה מעצר בפיקוח בריטי, אולם הוסכם שהשומרים בו יהיו שוטרים יהודיים של משטרת המנדט". (ויקיפדיה)

גרנו במחנה העולים בעתלית באוהלים, התנאים היו קשים, לא היה חימום לא היו כלים לבשל. את המזון קיבלנו דרך עובדי ממשלה  – קיבלנו מנות קצובות לפי מספר הנפשות. לאחר תקופה לא קלה עברנו לראש העין ושם שיכנו אותנו בצריפים. רק לאחר תקופה ארוכה מאוד הם פיזרו את  עולי עליית "מרבד הקסמים" להרבה מושבים ברחבי הארץ.

סבתא נורית ואחותה בילדותן

עד גיל שש חייתי במושב ליד שדה תעופה בן גוריון ואת כיתה א' כבר התחלתי בתל אביב כי עברנו לגור בתל אביב.

כשהייתי בת שמונה עשרה התחתנתי וילדתי 6 ילדים ואחד הילדים שלי הוא אבא של הנכדים שלי שהם בקמפוס תכנית הקשר הרב דורי.

כשהייתי בגיל 19 פרצה מלחמת ששת הימים וזאת הייתה מלחמה קשה כי נלחמנו עם שלוש מדינות שסובבות אותנו כבר הייתה לי בת והייתי בהריון שני. ביקשו שנחפור בורות כדי שנוכל להסתתר שם בזמן ההפגזות אבל למזלנו הרב אנחנו גברנו עליהם ומלחמה זו הסתיימה בנצחון ותזכר בזכות איחוד ירושלים וחזרה אל העיר העתיקה (הר הבית), שהשנה אנו מציינים בדיוק 50 שנה למלחמה זו.

הזוית האישית

 סיור משותף של כל משתתפי תכנית הקשר הרב דורי בבית התפוצות