מאגר סיפורי מורשת

סיפור החיים של סבתא לינה 

נולדתי בבולגריה בעיר סופיה בשנת 1946. עלינו אמי ואני באנייה לארץ ישראל בשנת 1949, (אני יתומה מאבא שנפטר לפני שנולדתי). לקחו אותנו מהאנייה למעברת – פרדס חנה, שם היו החיים קשים.

עברנו לירושלים בשנת 1950 לשכונת מורשה מול הגבול הירדני. בשנת 1960 סיימתי את בית הספר היסודי גאולים א, בו פגשתי את בעלי איציק ואיתו למדתי מכיתה ו'. באותה שנה הצטרפתי לתנועת מכבי הצעיר והפכתי להיות מדריכה . סיימתי את לימודי בבית ספר תיכון "סליקסברג" בשנת 1965. באותה השנה התגייסתי לצה"ל לפיקוד ההדרכה והייתי משקי"ת תנאי שירות. בתקופת שירותנו, צה"ל היה שולח חיילים לנופש פעם בשנה. אני יצאתי לאשקלון שם היה כפר נופש. רצה הגורל ופגשתי שם בנופש את סבא איציק שגם יצא מבה"ד 7 של  חיל הקשר, ונרקמה בינינו החברות לחיים.

בחודש אוקטובר 1965 עברתי לשרת בחטיבה הירושלמית, אצל קצין ההספקה של חטיבה 16. השתחררתי במרץ 1967, לפני ששת הימים, אך גויסתי מיד למילואים בהג"א לאחר קורס חובשים במד"א. במלחמת ששת הימים שירתתי מטעם הג"א ונשלחתי להגן על אזור ארנונה תלפיות, בו גר איציק, שגם שירת באותה תקופה במלחמת ששת הימים, בסיני וניצל בנס מההפצצה של המיגים המצריים. הגעתי לביתו בתלפיות כדי לפנות אותם למקלט בגלל הפגזים שנפלו בירושלים, בדיוק באותה שעה 11.00 בבוקר נפל פגז על הבניין של הוריו של איציק, בו שהיתי באותה עת עם אתי אחותו ואמו במדרגות כשהפגז נפל בין הקומות בו ישבנו שלושתנו. חשבנו שאנו נהרגים באותו רגע. נס משמים.

בשנת 1967 התחלתי לעבוד במשרד העבודה. לאחר 10 שנות עבודה במשרד העבודה, ביחידת הבחינות, החלטתי ללכת ללמוד הוראה . בשנת 1969, נישאנו איציק ואני והחלטנו להקים את ביתנו בשכונת רמת אשכול, שם נולדו בתי נעה ובני ליאור.

בשנת 1977 התחלתי ללמד בביה"ס דנמרק בתור מורה למקצועות המנהל ומחשבים. המשכתי בלימודיי באוניברסיטת ת"א במחשבים ובלימודי המנהל להסמכה כוללת במקצועות המחשבים.

בשנת 1979 עברנו לגור בגילה, שם נולדו לי עוד שני בנים, דרור ורן. 4 ילדי נשואים כיום ובורכנו בנכדים ונכדות מקסימים. לאחר 21 שנות הוראה, במקצועות המנהל והמחשוב, החלטתי לפרוש. פרשתי בשנת 1998 מההוראה והלכתי להיות אחראית על בחינות שונות במסגרות אחרות.

היום אנחנו סבתא וסבא ומחבקים 8 נכדים ונכדות. אנו שרים היום במקהלה "צלילי גילה" ומופיעים בכנסי מקהלות ומטיילים בארץ ובחוץ לארץ.

הזוית האישית

קרולינה: הייתי רוצה לאחל לזכות לאריכות ימים עם שאר הנכדים בתכנית זו ועם בעלי איציק ולראותם גדלים בבריאות ומצליחים בחיים .