מאגר סיפורי מורשת

בעלי ( יעקב קריגר סבא של יעל) ואני גרנו בארצות הברית. הגיעה השעה לחזור לישראל.

בעלי עלה ארצה שלושה חודשים לפני. היה זה בסוף מאי 1973. הוא סידר את דירתנו והתחיל לעבוד בארץ ישראל. 

בזמן שאני גרתי בלוס אנג'לס שבארצות הברית נודע לי שאני בהריון עם גיא (אבא של יעל). כמובן הטלפון הראשון היה ליעקב, לידע אותו שבעזרת השם הוא עומד להיות אבא. בהמשך הזמן…עד אוגוסט אני ויעקב תקשרנו דרך הטלפון בלבד, צחקנו, בכינו, התרגשנו והתגאינו בהריון הראשון שלנו.

 

סוף סוף הגיע השעה ומצאתי את עצמי אורזת לא רק מזוודה אלה גם קונטיינר מלא חפצים  שישלח באנייה לארץ ישראל. המשכתי בקניות של מוצרי חשמל ואפילו רהיטים רכשתי. באוגוסט עליתי על המטוס וטסתי לא"י.  פתאום הבנתי שאישה בהריון מקבלת יחס מועדף ומאוד נהניתי.

 

לאחר שתים עשרה שעות טיסה נחתנו בישראל!!!

 

יעקוב כמובן המתין לי בשדה התעופה והאיחוד היה נפלא, מרגש, ועוצמתי. בילינו יחד בסיפורים ועדכונים, והמשכנו לבלות עם בני משפחה , חברים ואז…

 

הגיע חודש ספטמבר, ראש השנה. חגגנו יחד עם המשפחה. עם כל החגיגיות ההרגשה במדינה הייתה קשה וכמובן קיווינו לטוב. לפני יום הכיפורים טיילנו עם אחותו של יעקוב וכל המשפחה בירושלים, בעיר העתיקה. הערבים  בינתיים חגגו רמדאן והיה די לחוץ בטיול מפני שהיה סכסוך גדול . לפתע הם יצאו מהמסגדים וההמולה התקרבה אלינו  וכולם ממולנו.  האווירה וההרגשה הייתה מלחיצה ומפחידה ביותר. הגברים ניסו "להגן" אלינו וצעקו: " בזהירות! בזהירות!" ובכל אופן נדחקנו לקירות, וכמעט המצב הפך לקטטה.

 

יצאנו בשלום ובסערה מהעיר העתיקה, הגענו הביתה ונרגענו…

 

יום כיפור מגיע ושוב המשפחה מתכנסת אצל ההורים של יעקוב ואחותו יהודית. אחר הארוחה מגיעים יהודית ומשפחתה מגיעים ללון עמנו.

 

במשך הלילה שמענו רכבים נוסעים, ומטוסים עוברים, וההרגשה שוב מלחיצה ומפחידה. למחרת בצהריים בשעה 14:00 בחדשות  bbc (ברדיו כמובן) מודיעים על פרוץ מלחמה ובאותה שניה אנו שומעים אזעקה ומבינים שמלחמה פרצה על "אמת" וזו המלחמה הראשונה שלי ואני בהריון…

 

יעקוב ארז לי תיק וכולם התארגנו בדקות ספורות, והילדים ואני עומדים קפואים במקום מחששות, לפתע יעקוב צועק: " לרדת למקלטים!". הגענו למקלט ופתאום! אין מפתח! מה עושים!?!  ללא ידיעה יעקוב נוסע לשכן שנמצא אצל הוריו להביאו לבניין כדי שיביא את המפתח מדירתו. הוא חזר ונרגעתי. לאחר שיעקב דאג  לשכנים, אנחנו כולנו נסענו להורים שגרו לא רחוק, בבני ברק.

 

באותה שבת שפרצה המלחמה יעקב גויס לצבא ושבועיים לא שמענו ממנו.  יהודית הלכה להתעניין  אצל קצין העיר ועוד לפני שהם חזרו אלינו, תודה לאל, יעקב פותח את דלת  לבית הוריו ונכנס עם חיוך רחב למראה משפחתו.

 

אלוהים רצה שבאותה חופשה יעקב לקח אותי לבית חולים בלינסון ולמחרת היום נולד בניינו הבכור גיא יהושוע קריגר, שלימים יהיה אבא של נכדתנו יעל קריגר.

 

וכך הסתימה עליתי השנייה.

 

תשע"ו 2016