מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתי ארצה מבוליביה

אין כמו סבתא !!!
בית חבד בבוליביה
עלייה לישראל

סבתי אסתר נולדה בשנת 1948 בעיר קאסל שבגרמניה. הוריה עברו את תקופת השואה.

לאחר השואה הוריה רצו להתבסס כלכלית, והם היו מעוניינים להגיע לארגנטינה. באותה תקופה אווה פארון ובעלה שלטו ,  והם לא אפשרו ליהודים להיכנס למדינה. מחוסר ברירה הם טסו לבוליביה שבדרום אמריקה. באותו היום שהם הגיעו לבוליביה התחוללה שם מהפכה אזרחית. יהודים שכבר שכנו בבוליביה סייעו להוריה. הם נתנו להם מכסה בביתם.

במשך הזמן אביה של סבתי החל לעבוד כסוחר בדים, ולאט לאט הוא התבסס כלכלית. במהלך השנים הקהילה היהודית בבוליביה גדלה. ליהודים היו מספר מועדונים, בהם היו נפגשים וחוגגים את החגים ואירועי השמחות. הייתה זו קהילה מגובשת. סבתי למדה בבית ספר יהודי ועד היום בית ספר זה קיים. אולם כיום רוב התלמידים בו הם נוצריים.

קהילת יהודי בוליביה

"יהדות בוליביה היא אחת הקהילות הקטנות בדרום אמריקה, והיא מתקיימת באזור בוליביה של היום. היהודים הראשונים שהגיעו לבוליביה היו אנוסים מספרד ופורטוגל במהלך המאה ה-16. האנוסים נאלצו להיטמע ככל האפשר באוכלוסייה שסביבם עקב הגעת האינקוויזיציה לבוליביה בשנת 1570. בשנת 1905 החלו גלי ההגירה הגדולים לבוליביה ממזרח אירופה (בעיקר מפולין) ובמהלכה גדלה הקהילה בצורה משמעותית ובשנת 1935 מנתה הקהילה כ-8,000 יהודים

במהלך מלחמת העולם השנייה, כתוצאה מהקשרים הטובים בין גרמניה הנאצית לבוליביה שונו חוקי איסור ההגירה למדינה על שחורים, מונגולים ויהודים. בשנת 1945 מנתה קהילת המדינה כ-10,000 יהודים שחיו במצב כלכלי טוב למדי והקימו מוסדות חשובים כגון בתי כנסת, בתי קברות וכן ארגונים כגון ויצו ומכבי".  (ויקיפדיה)

העליה לישראל מבוליביה

בתקופת התיכון סבתי הלכה למועדון "מכבי". שם הם עברו פעילויות גיבוש ובגיל בגיל 18 סבתי עלתה ארצה לבד. היא התגוררה אצל הדודה שלה. היא התחתנה עם סבא זהר ונולדו להם שני ילדים. דודי אבי, זכרונו לברכה ואמי בתיה.

הזוית האישית

מילון

בוליביה
מדינה במרכז דרום אמריקה בלי יציאה לים.

ציטוטים

”שפת המדינה היא ספרדית אפילו שהאינדיאנים מדברים ב2 דיאלקטים: קשואה ואימרה. בית ספר לומדים בספרדית.“

הקשר הרב דורי