מאגר סיפורי מורשת

סבי שאול מצד אימא עלה לארץ ישראל בשנת 1951 כשהיה בן 7. כשהם עלו לארץ הם גרו במחנה העולים שבפרדס חנה וכעבור שנה עברו לאור יהודה שבזמנו הייתה מעברה. הם גרו באוהלים במשך כשנתיים ולאחר מכן עברו למעברות.

המצב הכלכלי של המשפחה היה קשה, זוהי הייתה תקופת צנע. אבא של סבא שלי נפטר מדום לב כשהייה בן 8, וכל העול המשפחתי נפל על אמא של סבא שלי טובה ז"ל.

בעקבות המצב הכלכלי ששרר בבית החליטו הרשויות להעביר את המשפחה לקיבוצים. את סבא שלי ואת ששת אחיו העבירו לקיבוץ דגניה ב' ואת 2 אחיו האחרים העבירו לקיבוץ בית השיטה. סבי מספר שבגיל 12 הוא עזב את הקיבוץ דגניה ב' ועבד בקטיף כדי לעזור במצב הכלכלי של המשפחה.

מגיל 14- עד הגיוס הוא עבד בכל מיני עבודות מזדמנות רק בכדי שיוכל לפרנס את המשפחה שלו, כמו: מכירת סברסים, חקלאות, משק.

סבא ובני המשפחה שלו נאלצו להתמודד עם קשיים רבים בדרך כגון: מצב כלכלי, מצב שפה, חוסר במזון, ותנאים אלמנטריים נוספים.

וסבי סיכם את כל הדבר הזה בכך שאמר "פעם היה תנאים לא תנאים".

הזוית האישית