מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתו של סבא רבא שלי ג'ידו מסוריה

סבא ג'ידו ואהובתו רינה ביום חתונתם
סבא ג'ידו בצה"ל
הציונות המדהימה של סבא רבא שלי בסיפור עלייתו ארצה מסוריה

זהו סיפורו של סבא רבא שלי ג'ידו מפי סבי עזרא גינדי

בדרך כלל בימי שישי בערב אחרי ארוחת השבת היינו כולנו נכנסים למיטות עם אבא גידו (בערבית: סבא) ואמא רינה והוא היה מספר לנו סיפורים ואחד הסיפורים שהכי אהבנו לשמוע היה איך הוא עלה לארץ ועכשיו אני אעביר לכם את הסיפור כפי ששמעתי מאבי.

סיפור כפי שסבא גידו סיפר לבנו עזרא, לפני השינה:

"הייתי ילד בן 16, הוא היה תמיד אומר וכבר אז חשבתי איך אני אגיע לארץ ישראל? שאפנו תמיד לעלות לישראל, אני ועוד שני חברים שהיו איתי בתנועת הנוער הציונית בחאלב שבסוריה. החלטנו שלושתנו לנסוע מבלי להודיע להורים והתחלנו לאסוף כסף מדמי כיסנו. נסענו ברכבת לביירות בירת לבנון ושם יצרנו קשר עם מישהו מהקהילה היהודית והם היו אמורים להעביר אותנו את הגבול לארץ ישראל.

כשטיילנו על הטיילת שבחוף הים פתאום פגשתי את אחי הגדול יעקב הוא נבהל ושאל בפליאה: "מה אתה עושה כאן?" עניתי לו ששלושתנו מטיילים מעט על חוף הים לנשום מעט אוויר ים ואחר כך חוזרים הביתה. הוא אמר: "אתם לא נוסעים לפלסטין (ארץ ישראל)?" אמרנו לו: "לא, מה פתאום נוסעים אחר כך לחאלב". למחרת בבוקר חצינו את הגבול בעזרת הגשש המבריח, שהעביר אותנו, קרוב לקיבוץ חניתה. הגשש הראה לנו את הקיבוץ וברח חזרה ללבנון. הלכנו לכיוון הקיבוץ וכשהגענו למרכז ליד החדר אוכל, קיבלו אותנו יפה הציעו לנו מזון ושתייה.

פתאום אנחנו רואים בחורות עם מכנסי התעמלות קצרים עם גומי. בתקופה ההיא זה לא היה נהוג, במיוחד אצל הדתיים, לא היה נהוג שבנות ילכו עם מכנסיים קצרים. היינו בהלם ושאלנו אחד את השני: "מה זה??! בארץ הקודש בנות הולכות עם רגליים חשופות!!!!".

החלטנו שממשיכים מיד לחיפה שבה יש בית כנסת וקהילה של יוצאי חאלב. נסענו באוטובוס עד לצומת וולקן (כיום חוצות המפרץ), ירדנו מהאוטובוס שהמשיך לכיוון הצק-פוסט ששם יש נקודת ביקורת של הבריטים ואנחנו היינו בלי תעודות. הלכנו ברגל מצומת וולקן דרך השדות עד להדר לרחוב החלוץ 5, שם גרה משפחה שהם היו שכנים של הורי בסוריה וגרנו אצלם. מאוחר יותר סידרו לנו תמורת תשלום, תעודת תושב זמני בארץ ישראל.

המשפחה שאירחה אותנו, הכירה לי את רינה, התאהבנו ובסוף התחתנו."

 

שסבא ג'ידו סיים לספר את הסיפור, כולנו נרדמנו.

הזוית האישית

עומר גינדי מביא את סיפור עלייתו של סבא רבא מסוריה, הסיפור בלשונו של סבא רבא כפי שסיפר לבנו עזרא, סבא שלי.

מילון

ג'ידו
השם של סבא רבא. מקור השם הוא בשפה הסורית ופרושו הוא סבא

חלב
חלב (בערבית: حلب, תעתיק מדויק חַלַבּ; בצרפתית Alep; בטורקית Halep; בכורדית Heleb) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה. עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה הייתה חלב העיר הגדולה בסוריה, ובשנת 2014 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-2.1 מיליון תושבים[דרוש מקור], אך מאות אלפים ברחו ממנה במהלך המלחמה. רוב תושביה ערבים וכורדים. גרים בה גם ארמנים וטורקים, ועד כחמישית מתושביה הם נוצרים. ויקיפדיה

ציטוטים

”אחרי ארוחת שבת אבא ג'ידו היה מספר לנו את סיפור עלייתו ארצה“

הקשר הרב דורי