מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ישראל עוז עולה מרומניה

סבא וזהר בדרך לביקור בבית התפוצות.
סבא ישראל בכיתה י' ב"בן שמן"
ישראל עוז (אוסקינזון) מספר על עלייתו לארץ ישראל מרומניה בחודש מאי 1961

שמי ישראל עוז

נולדתי ברומניה בשנת 1948 לבית משפחת אוסקינזון בעיר גאלאץ. עלינו לארץ בשנת 1961.

העלייה לישראל

בהיותי באמצע לימודי כיתה ו' ברומניה, משפחתי קיבלה מסמך שבו הודיעו להם שהם צריכים תוך שלושה שבועות לעזוב את רומניה ולנסוע לארץ ישראל, מדינת ישראל. התארגנו, אני ומשפחתי, בחיפזון תוך השארת רוב חפצינו ברומניה ועם תיק יד בלבד עלינו לרכבת מגלאץ, העיר בה גרתי, לבוקרשט, עיר הבירה של רומניה. משם עלינו אני ומשפחתי לרכבת ונסענו הרבה שעות דרך בולגריה, יוגוסלביה ועד שהגענו לרומא, בירת איטליה. שהינו שם בבית של הסוכנות היהודית, יחד עם משפחות נוספות, כשבוע. בתום השבוע הסיעו אותנו לשדה התעופה, עלינו למטוס של חברת אל-על וטסנו לארץ ישראל, כעבור שעתיים-שלוש נחתנו בשדה התעופה שניקרא אז שדה התעופה "לוד".

פקידי הסוכנות היהודית קיבלו את פנינו ורשמו אותנו כעולים חדשים, קיבלנו תעודות מזהות של אזרחי המדינה ומעט שטרות כסף ישראלי. כעבור כמה שעות מרגע ההגעה, הוריי, אני ואחותי הקטנה (מינה) הועלינו למונית יחד עם משפחה נוספת ונסענו שעות רבות לאילת. כאשר הגענו לשם קיבלנו מפתח לדירה קטנה ובהמשך קיבלנו גם ציוד בסיסי (מיטות, מזרונים, שולחן, כיסאות…).

בצעירותי

תמונה 1

כעבור כמה ימים לאחר שהתארגנו הוריי החלו לעבוד, אבא בהשקיית עצים ואמא בניקוי דגים, אחותי הלכה לגן ילדים ואני הלכתי לבית ספר והייתי בכיתה ו', זה קרה בחודש מאי 1961. בהמשך הוריי ביקשו לעבור לאזור הצפון בגלל שבאילת מזג האוויר היה חם ביותר. בחודש נובמבר באותה השנה עברה כל משפחתי לדירה שקיבלנו בקריית אתא.

אני התחלתי ללמוד שם בכיתה ז' בבית ספר "העצמאות". היות ולא ידעתי היטב את שפת העברית היה לי מאוד קשה ללמוד. באותה שנה חגגו לי את בר המצווה ועליתי לתורה. את כיתה ח' התחלתי בבית ספר "כפר הנוער בן שמן" בתנאי פנימייה ושם עזרו לי לבסס את ידיעותיי בשפה העברית. מאוד נהניתי מתנאי המקום ומחבריי שם. בסוף כיתה י' הועברנו לבית ספר חקלאי "כנות" ושם סיימתי את לימודיי התיכוניים. בשנת 1967 התגייסתי גיוס חובה לצה"ל ושירתי כלוחם בצנחנים.

כיום אני מתגורר בכרכור ויש לי ולאשתי 11 נכדים יפים ומקסימים.

הזוית האישית

סבא ישראל: שמחתי לספר לנכדתי זהר את הקורות לי מרגע עלייתי ארצה ולפני.

זהר: נהניתי לעבוד עם סבא ולהאזין לסיפורו המעניין והיה ממש כיף.

מילון

בוקרשט.
עיר הבירה של רומניה.

גאלאץ
גאלאץ (רומנית: Galaţi, אלפבית פונטי בינלאומי: /ga'laʦʲ/) היא עיר נמל בדרום חבל מולדובה, במזרח רומניה, בקרבת מפגש הגבולות עם רפובליקת מולדובה ועם אוקראינה. אוכלוסיית גאלאץ היא בת 249,432 תושבים, מה שמסמן אותה כעיר השביעית בגודלה ברומניה, הראשית במחוז גאלאץ והנמל הגדול ביותר בין הנמלים השוכנים לאורך נהר הדנובה. גאלאץ היא מרכז תעשייתי וצומת דרכים מהחשובים ביותר ברומניה. בגלל ריבוי עצי התרזה ברחבי העיר, ניתן לעיר הכינוי "עיר התרזות" בגאלאץ מתוכנן להיות המרכז האדמיניסטרטיבי של האזור המטרופוליני דנובה תחתית. ויקיפדיה

ציטוטים

”כיום אני מתגורר בכרכור ויש לי ולאשתי 11 נכדים יפים ומקסימים.“

הקשר הרב דורי