מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתה של רחל אברהם לארץ ישראל

רחל אברהם עם נכדתה ליהי
רחל אברהם בצעירותה
תנאי העלייה בישראל

העלייה לארץ ישראל

אנחנו משפחה בעלת שבעה נפשות, אני הבת השנייה, אחרי הבן הבכור. הייתי בת שש וחצי בעיראק כשההורים סיפרו לנו הילדים, שאנחנו עוזבים בקרוב את עיראק ועולים לארץ ישראל. במשך הזמן התרגלנו לרעיון של העלייה לארץ. השארנו את כל הדברים שלנו בבית כי לא הסכימו שניקח איתנו כלום.

אני זוכרת, שלקחו אותנו בלילה אחד לשדה תעופה בעיראק את כל בני משפחתנו וגם את סבא וסבתא שלי מצד אימא שלי, גם טסו איתנו ביחד. אני ישבתי ליד סבא במטוס ותוך כדי טיסה לא הרגשתי טוב. בסופו של דבר הגענו לארץ ישראל. ירדנו מהמטוס והגענו ברכבת למחנה שנקרא "שער העלייה" ליד חיפה, שם נתנו לנו מגורים בבונגלות, מבנה שהיה של בריטים ובתוכו גרנו כמה משפחות ביחד.

אחרי חודשיים עברנו למעברת רמת השרון. עברנו בעקבות בני משפחה נוספים שלנו שכבר גרו שם. במעברת רמת השרון, שיכנו אותנו באוהל כמו את שאר המשפחות. החורף הראשון היה קשה, האוהל שלנו עף ברוחוב ובעקבות זאת שוב העבירו אותנו לגור בצריף, שהיה מיועד לגן ילדים. בצריף זה נולד בן הזקונים של המשפחה והוא הצבר של המשפחה.

אחרי כמה חודשים העבירו אותנו שוב לצריף, הפעם, עשוי מפח. גרנו במעברה בערך שש שנים. בתקופה זאת הלכנו לבית ספר ולמדנו ותוך כדי שהעבירו אותנו  ממבנה למבנה כל פעם עד שעברנו לשיכונים. בהמשך ההורים שלי קנו בית קרקע, יחסית קטן, אבל עם גינה גדולה, שאנחנו הילדים אהבנו לשחק בה ביחד.

 בצעירותי

תמונה 1

 

הזוית האישית

סיפורה של סבתא רחל אברהם תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי על ידי נכדתה ליהי.

מילון

ד
ד

ציטוטים

”אחרי כמה חודשים העבירו אותנו שוב לצריף, הפעם, עשוי מפח“

הקשר הרב דורי