מאגר סיפורי מורשת

מרים (לבטון) גרינוולד נולדה בשנת 1945 בעיר סוס שבתוניסיה, עלתה לישראל בשנת 1952, כשהייתה בת 7, גרה כיום בפתח תקווה, וכדוברת צרפתית מתנדבת במסגרת תנועת של"מ-החברה למתנ"סים בתחום קליטת עלייה ועושה ביקורי בית אצל אישה חולת אלצהיימר.

החיים של היהודים לצד המוסלמים בתוניסיה היו טובים. השכנוּת ביניהם הייתה טובה, ומרים זוכרת שבט"ו בשבט היו השכנים המוסלמים מגיעים לברך אותם כשבידיהם סלי פירות וברכות. בתי הכנסת היו פעילים מאוד ושימשו מרכז הקהילה. התרבות הייתה מגוונת, והחיים התנהלו בשתי שפות: צרפתית וערבית. מרבית הקהילה שמרה, בצד פתיחותה לתרבות צרפת, על מוסדותיה הרוחניים ועל יחס עמוק אל המסורת. יהודי תוניסיה השתתפו בתהליך הציוני, ומנהיגיהם השתתפו בכמה קונגרסים ציוניים בין לאומיים.

מרים בכיתה א' לבושה בתלבושת האחידה של בית הספר

בנובמבר 1942 תפסה גרמניה הנאצית את השלטון בתוניסיה, במקום ממשלת וישי ששלטה במדינה עד אז. בתוניסיה חיו אז כמאה אלף יהודים והם חויבו לענוד את הטלאי הצהוב בכמה ערים. בתוך כחצי שנה, עד שחרור תוניסיה מידיהם, הספיקו הנאצים לשלוח כחמשת אלפים יהודים לחנות עבודה, וכמה עשרות יהודים נשלחו למחנות ריכוז. יהודים רבים גם נורו למוות בבתיהם, הומתו ברעב או מתו ממחלות ומהפצצות. למזלם, תהליך המוות בתוניסיה בשלטון גרמניה הנאצית נקטעו בראשיתו, בחודש מאי 1943, עם שחרורה של המדינה מידי הנאצים. בשנת 1948 נמנו בתוניסיה כמאה וחמישה אלף יהודים.

מרים בצעירותה עם משפחתה

בילדותה למדה מרים בבית הספר "אליאנס". אביה של מרים היה אדם דתי וציוני, וכמה מבני משפחתו עלו לישראל לפניו, כך שלא היה זה בגדר הפתעה כאשר גם הוא החליט לעלות. בשנת 1952 עלתה המשפחה לישראל באונייה "גלילה" במסע שעבר דרך מרסיי שבצרפת. היא שוכנה בתחילה בשער עלייה ומשם עברה לוואדי קרן, מַעבּרה ליד נהריה, ובהמשך התיישבה בראש פינה, וקליטתה שם הייתה טובה ולוותה בחינוך לערכים ולאהבת הארץ.

יהדות תוניסיה מקיימת בארץ כמה מפגשים לאורך השנה.

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת מיזם "הגדת העליות" 2019 ביוזמת החברה למתנ"סים בשיתוף תנועת שלם, המשרד לשוויון חברתי, תכנית הקשר הרב דורי ובית התפוצות.