מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתה של יפה רונן לארץ ישראל

אני בצעירותי
עם אחיי ואחיותי.
זכור לי חורפים קשים מאוד שהאוהלים היו עפים בחורף
שמי יפה רונן נולדתי ב-1948 בעירק בעיר בגדד. עליתי לארץ ישראל בגיל שלוש בעליה הגדולה של יהודי עירק בשנת-1951. עליתי ארצה, יחד עם הורי ניסים וחביבה בקל ז"ל, שתי אחיותיי גדולות ממני ואח צעיר יותר ממני אחות בת עשר ואחות בת שש  והאח בין שנה וחצי.
שכנו אותנו באוהלים על החוף הים בחיפה במקום שנקרא "שער העלייה" נשארנו שם כשנתיים בערך, אני זוכרת מהתקופה הזו מעט מאוד אך זכור לי חורפים קשים מאוד שהאוהלים היו עפים בחורף ואנו היינו נרטבים מהגשם אז אמי ואבי ואחותי בת העשר היו קושרים שוב את האוהל.
לאחר שנתיים בערך הועברנו לצריף בטירת כרמל ללא חשמל וללא מים בתוך הצריף שירותים וברז היו בחוץ, לצריף מעץ, וגם ללא מטבח. בכדי להתרחץ היינו מחממים מים על פרימוסי ומתקלחים באמצע הצריף שהיה בס"כה חדר אחד גדול. לאחר כ-8 שנים בצריף רכשו הורי בית בחיפה.
בטירת הכרמל הלכתי לגן ילדים ושם שינו את שמי למג'ורגיה, כי המורה אווה אמרה שזה שם ערבי ולא מתאים לישראל.
בחיפה למדתי בבית ספר מוריה דתי למדתי עד סוף כיתה ח' ומאחר שהמצב הכלכלי היה קשה  לא המשכתי ללמוד ויצאתי לעבוד. לעזור.
בארץ נולדו להורי עוד 2 בנות רות ומיכל היינו משפחה אחת בת שמונה נפשות ואבי עבד בסלילת כביש ולא השתכר מספיק. ובגיל שמונה-עשרה התחתנתי ועברתי לתל אביב. נולדו לי שתי ילדים בן ובת אייל ושיר היום הם נשואים ולכל אחד יש שתי ילדים. אני אמא לשתים וסבתא לארבעה: אלמוג ברי לוטוס ואלמה.

מילון

"שער העלייה"
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.

ציטוטים

”מהתקופה הזו מעט מאוד זכור לי“

הקשר הרב דורי