מאגר סיפורי מורשת

אנחנו, יעקב כהן ואיתי גלאם השתתפנו השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם אסתר רגב. אסתר-שמחה רגב לבית משפחת בבירה נולדה בשנת 1936 בי"ד אדר בעיר בג'ה שבתוניסיה. היא עלתה לישראל פני 68 שנה לארץ בשנת 1948. שמענו את סיפוריה של אסתר ותעדנו את סיפורה.

אסתר רגב נולדה בשנת 1934 בתוניסיה ועלתה לארץ בשנת 1948 עם עליית הנוער באופן בלתי חוקי, היא  עלתה לבד בלי בני משפחה.

אסתר עולה לארץ בעליית הנוער

רקע – עליית הנוער

"עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית…מקום המדינה ועד ל-1952, העלייה לארץ הייתה גדולה במיוחד. באותה התקופה, מעל 27,000 ילדים ובני נוער הצטרפו לעליית הנוער. כל הנערים שהיו ב"בתי עליית הנוער" בערים ברחבי אירופה עלו לארץ. בשל כמות העולים הגדולה, נפתחו מחנות מעבר ומיון בכמה מרכזים בארץ".(ויקיפדיה)

אסתר עלתה לארץ לאחר קום המדינה. היא עלתה בעליית הנוער שהמוסדות הארציים אירגנו לאחר השואה כדי שכל בני הנוער יעלו לארץ. אסתר עלתה לארץ בספינת דייגים מטעם עליית הנוער. הם הפליגו תחילה למרסיי, שם שוכנו בבית שקלט את הילדים, במחנה מעבר ולאחר כשבוע לקחו אותם משם שוב בספינה ארצה.

בבג'ה היה להם בעיות עם הערבים, הם לא אהבו את היהודים, למשל קיללו אותם וכו', אך כשעלתה לארץ שלחו אותם לקיבוץ "שפיים" שהיה קיבוץ של משפחות וילדים שקלט את ילדי עליית הנוער. בקיבוץ היא עבדה כמטפלת, טיפלה בתינוקות ובילדים.

משפחתה של אסתר עלתה לארץ כמה שנים אחריה, מאוחר יותר. הם עלו בנפרד – האחים שלה עלו אף הם בעליות שונות: אחד עלה במסגרת ההכשרה, אחד עלה עם חברים ובעוד דרכים שונות.

כשהגיעה לארץ חונכה בקיבוץ שפיים במשך שלוש שנים. לאחר שלוש שנים כולם התפזרו ואסתר נשארה בקיבוץ משום שהיו לה שם עוד שני אחים שעלו אחריה. לאחר זמן קצר הוחלט שהיא צעירה מדי כדי להישאר ולעזור במשק של הקיבוץ עם כל המבוגרים, ומשום כך אחיה הגדול החליט בשבילה שתלך לבית ספר לאחיות בחיפה. לאחר שנה וקצת סיימה את הקורס וחזרה לקיבוץ. החיים בקיבוץ היו חיים כמו בכל הקיבוצים בזמנו – היה חדר אוכל משותף, כולם יצאו כל יום לעבודה וחיו בחיי שיתוף.

אסתר פגשה בקיבוץ את בעלה שאף הוא עלה מתוניסיה. בעלה עלה בעלייה של "צעירי ציון" ולא בעליית הנוער. ממש במקריות שניהם שובצו לקיבוץ "שפיים", שם הכירו ושם התחתנו. היא התחתנה בגיל 19 וילדה את בנה הבכור עופר בגיל 20. בשנת 1957 עזבו את הקיבוץ ועברו לקריית גת משום שבעלה היה עסקן ציבור והיה צריך להיות בעיר. בשנת 1967 עברו לבת ים. עופר בנה לחם במלחמת יום הכיפורים ונפצע ברגל ואחר מכן שב הביתה.

במהלך השנים בעלה של אסתר קיבל תפקיד של שגריר בטוגו והיא נסעה איתו לשליחות. יזמים  פנו אליהם כי חיפשו אנשים דוברי צרפתית שיסעו לשליחות ויהיו דיפלומטים. אסתר ובעלה היו דוברי צרפתית  התאימו לשליחות והחלו בתהיל הכשרה, בעלה למד חצי שנה בבית ספר לדיפלומטים והיא למדה לתקתק במכונת כתיבה וכך אחרי חצי שנה הם נסעו לטוגו. טוגו היא מדינה במערב אפריקה שהייתה קולוניה צרפתית. לאחר כמה שנים הם נפרדו והתגרשו. בעלה השתייך למפלגת "אמת", שירת בחיל רגלים, בנה לחם במלחמת יום כיפור בסיני.

הזוית האישית

יעקב כהן ואיתי גלאם: אסתר התעוורה בניתוח קטרקט בשנת 2013. אנו נהננו מכל רגע מהמפגשים והשיחות עמה. זו הייתה חוויה ששווה לכל אחד לעבור. אנו מאחלים לאסתר בריאות, הצלחה ושמחה בהמשך החיים.