מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתה ונפילתה העסקית של רותי אחותי

סבא אורי ונכדו איתי
סבא אורי יושב על משטח מחומרים ממוחזרים
סיפור שהיה באמת

שמי אורי פלד, אני בן 70, נולדתי בגבעתיים בשנת 1947, בן שני מבין שלושה אחים ואחות אחת. הורי יעל וחיים עלו לארץ מגרמניה בשנת 1936 וכך ניצלו מציפורני הנאצים.

בשנים הראשונות לאחר קום המדינה היה מחסור של מוצרי מזון במדינה והתקופה הזו קרויה תקופת הצנע. אבי עבד בשרות המדינה ואמי, כדי לעזור בפרנסת הבית, טיפלה בתינוקות.

יום אחד, כאשר הייתי בן שנתיים, הגיעה לביתנו תינוקת חמודה בת גילי. הוריה היו תעשיינים, מבעלי בית החרושת פיילוט למכשירי רדיו. יום העבודה של ההורים של רותי היה ארוך ולכן הוריה הביאו אותה לאמי על מנת שתטפל בה בשעות עבודתם. כאשר רותי הייתה בת שלוש, קיבל אביה שמעון התקף לב ומת במקום. אימא של רותי נכנסה למשבר עמוק, מכרה את המפעל ועזבה לארה"ב. רותי נשארה בביתנו, אומצה על ידי הורי ואני זכיתי באחות גזעית נוספת.

לאחר מלחמת ששת הימים פגשה רותי את מיכאל קורוץ שהיה דייג בחוף הצפוני של אילת והנישואין נערכו במלון נפטון באילת. לאחר ירח הדבש עשתה רותי רישיון משיט והגיעה לדרגה הגבוהה ביותר. מותר לה להשיט ספינה במשקל 100 טון עם 160 נוסעים. למיטב ידיעתי היא הסקיפרית היחידה בישראל בעלת רישיון משיט ממשרד התחבורה.

דייג בחוף בנואיבה 

תמונה 1

במקביל רותי החלה לצלול לעומקים של עד 40 מטר בים סוף. רשתות הדיג של רותי ומיכאל היו פרושות בין היתר בחוף הצפוני של אילת. דגים היו נתפשים ברשת והיוו פיתיון לכרישים. הכרישים היו קורעים את הרשת בשיניהם. יום אחד צללה רותי לשחרר את הדגים שנתפסו ברשת ולפתע תקף אותה כריש. רותי לא התבלבלה ותקעה בכריש כלי בצורת מברג שבידית שלו היה כלוא גז דחוס. הגז השתחרר לתוך גוף הכריש והטיס את הכריש למעלה לכיוון פני הים. הכריש נקרע לחלקים ורותי ניצלה.

רותי תופסת כריש כחול 

תמונה 2

במלחמת ששת הימים נכבש חצי האי סיני וכל מרחביו נפתחו לישראלים. מיכאל קבל זיכיון להקים כפר דייגים בנואיבה וכל הדגה שדגו בנואיבה נשלחה לאילת ומשם לשווקים האחרים. העסקים פרחו ומיכאל ורותי החליטו לקנות ספינה כדי להרחיב את עסקיהם גם לדייג במים עמוקים. הם קנו את הספינה של המכון לחקר ימים ואגמים, שפצו אותה והוסיפו ציוד ייעודי לדייג במים עמוקים, ציוד שעלה כמיליון שקל.

דייג בחוף הצפוני באילת 

תמונה 3

בשלב מסוים החליט מיכאל להעביר את הספינה לים התיכון ולנסות לדוג באגן המזרחי של הים. הספינה עזבה את אילת, הפליגה לעבר שארם אל שייך ומשם דרך ים סוף ותעלת סואץ נכנסה לים התיכון. בדרכה לחיפה, ביום חורפי גשום וסוער עלתה הספינה על שרטון ליד חופי נתניה וטבעה. מיכאל ואשתו הצליחו להגיע לחוף שרוטים, חבולים ופצועים ואילו עובד נוסף שהיה על הספינה טבע ומת. כל הרכוש שהיה למיכאל ורותי שולם כפיצויים למשפחת העובד וזוג הדייגים חזר לאילת בחוסר כל.

המשפחה התארגנה לעזרה והחיים החלו מחדש.

הזוית האישית

אורי פלד: כל ישראל ערבים זה לזה. יש אחריות משותפת גם לילדים במצוקה או לצאצאים של משפחות שנהרסו.

איתי גבאי: למדתי מהסיפור שרותי אחות של סבא היא מאומצת. לא ידעתי את זה לפני שששמעתי וכתבנו את הסיפור.

מילון

אחות מאומצת
אחות מאומצת אומר שההורים של סבא שלי הם לא ההורים הביולוגיים של הבת המאומצת

סקיפר
סקיפר הוא קברניט של ספינה קטנה, בדרך כלל של ספינת דיג או יאכטה.

ציטוטים

”"עם ישראל ערבים זה לזה" “

הקשר הרב דורי