מאגר סיפורי מורשת

שמי הילי בסן, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את חיי סבתי, אורלי ביסה.

סבתא שלי נולדה בארץ בשנת 1952. הוריה עשו עלייה בשנת 1949. כשהגיעו, התנאים בארץ לא היו קלים. הם גרו באוהל, אחרי תקופה ארוכה קיבלו בית במושב בורגתא שבאזור השרון. המושב קרוב מאוד ליישוב ערבי בשם טול-כרם. החיים לא היו פשוטים, בלילות הערבים היו באים וגונבים להם את התרנגולות וחיות אחרות באיזור. אבא שלה היה צריך כל לילה לשמור על התרנגולות. בשנת 1949 אחותה הגדולה נולדה ולאחר שלוש שנים סבתא שלי נולדה, אבל הוריה לא הצליחו לעמוד בתנאים בישראל וכשהיתה בת שנה המשפחה חזרה לטורקיה. בגיל 6 הודיעו לסבתי שהיא נולדה בארץ ישראל.

היא הייתה כולה מרוגשת ומלאת שמחה על כך שהיא נולדה בארץ ישראל, ומאז חלמה לעלות לארץ מטורקיה. בגיל 18, עם תום לימודי התיכון, החליטה לעלות לבד לארץ, זאת בידיעה שההורים ואחותה יעלו חצי שנה אחריה. בתקופה שהייתה לבד, הלכה לאולפן בקיבוץ ללמוד את השפה העברית. חצי שנה נשארה בקיבוץ, הייתה לה תקופה מאוד יפה שם, היא התיידדה עם כולם, למדה את השפה העברית, טיילה בארץ.

בהתחלה, כשלא ידעה את השפה העברית, סבתא דיברה כל הזמן אנגלית ואפילו למדה צרפתית מחבריה באולפן. בתוך שבעה חודשים הצליחה לדבר עברית. לאחר מכן ההורים שלה ואחותה עלו לארץ כעולים חדשים וקנו דירה בבת ים. סבתי עזבה את הקיבוץ ועברה לגור עם הוריה ואחותה. סבתי למדה שרטוט ועוד קורסים. אחרי תקופה, החלה לעבוד בתעשייה האווירית.

בשנת 1971 הכירה את סבי, שגם היה עולה חדש מטורקיה ועלה לארץ בשנת 1969 על מנת לשרת בצבא. כעבור שנה וחצי הם התחתנו ונולדו להם שלושה ילדים: ריקי, גילה ושלומי. לריקי נולדו שלושה ילדים: עידן,רוני והילי. לגילה נולדו גם שלושה ילדים: שירי, נדב, ויהונתן. לשלומי נולדו ארבעה ילדים: איתמר, אריאל, אורי ועידו.

הזוית האישית

הילי: נהנתי בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא שלי ולמדתי ממנה דברים חדשים.