מאגר סיפורי מורשת

שמי פרננד,

היה קצת קשה לספר על עצמי אז החלטתי לספר על משפחתי לפני לידתי.

הורי ילדי מצרים ושורשיהם מאיטליה. אבי היה מנהל ברקליס בנק במצרים שזהו בנק אנגלי, אמי הייתה אחות בבית חולים איטלקי.

אחי הבכור בנעוריו היה פעיל מאוד במחתרת היהודית ללא ידיעת הורי. ערב אחד, בשנת 1948 בשעה מאוחרת, הגיע אדם [לא יהודי] לביתנו, הוא היה שומר בבנק, ובסודי סודות, על אף הסיכון הגדול שלקח על עצמו, סיפר לאבי שאחי נמצא ברשימה השחורה ועניין של לא יותר משעה או שעה וחצי יבואו המחוברת (כמו המודיעין) לעצור אותו.

יחד עם עזרה גדולה מאוד הבריחו אותו על סירה  למדינת ישראל. במדינת ישראל הוא נשלח לקיבוץ בבית שאן ושם הוא זייף את תאריך לידתו כדי שיוכל להתגייס לצה"ל.

אצלנו בבית החיים הפכו לגיהינום, אמי לא יכלה להכיל את הפרדה מבנה הבכור ובעת ובעונה אחת אבי התחיל להפעיל את קשריו באנגליה כדי שיעזרו לנו לעלות לארץ. בזמנו לא היו עליות לישראל, אני נולדתי שנתיים וחצי אחרי שאחי ברח לארץ ישראל.

אחרי חמש שנים נשלחנו על ידי בנק ברקליס לצרפת, שם היינו שלושה שבועות לאחר מכן הפלגנו לארץ ישראל באניית נגבה. לארץ הגענו בספטמבר 1954 לנמל חיפה.

אף על פי גילי הצעיר, זכור לי היטב שאחי הבכור קיבל אותנו בכבש האונייה, כשהוא היה במדי צה"ל וזו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי את אחי ואני הייתי בת שנתיים וחצי.

אור הוא נכדי הבכור מבני ויש לו שני אחים סה"כ לי יש 7 נכדים ונין.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בביה"ס.