מאגר סיפורי מורשת

מנחה: אדיר מנור

מראיין את: סבתא ג'ולי שלמשוילי

שם מקורי: ג'וליאטה קקיאשולי

ג'ולי נולדה ב 1956 2.7.12 בעיר סוחומי בגאורגיה. הוריה היו מרים ואיסק. הם גרו ברחוב לסליגזה 11. בתקופתם לא היו מלחמות והכל היה בסדר. מרים עבדה כמוכרת בקיוסק. מה הייתה מוכרת? מים מתוקים, שוקולדים, גלידות, ביסקוויטים. איסק עבד גם כמוכר בחנות סופרמרקט. הכסף אז היה מטבע רובא והיה אפשר לקנות איתו 2 כרטיסי קולנוע וכמה מסטיקים ברובא אחד.

אנחנו בגאורגיה חגגנו את כל החגים היהודים וחלקם גרוזינים, המאכלים המסורתיים היו: חצ'פורי (הכי מקובל בעדה הגרוזינית), שדימנדי, לושי, חליה וצ'וצ'חלה. צ'יבורקי ועוד…

ג'וליאטה עלתה לארץ עם מטוס בשנת 1972 עם בעלה וההורים של בעלה והיא וסבא רבה שלי גרו אחד מול השני.

כשהם נחתו בארץ חילקו להם קצת כסף ושלחו אותם להתגורר אצל דודיהם, שהיו כבר בארץ בצור שלום. אחרי מס' חודשים קיבלו דירה מעמידר ועברו להתגורר שם. ג'ולי הייתה אז בת 15 וחצי. בגאורגיה הם התחתנו. בצור שלום ב- 72 לא הי סופרים, היתה מכולת ושווקים ושם היינו עושים קניות. התחלנו לעבוד כבר כשנחתנו בארץ ישראל.

סבתי עברה ללוד בשנת 79. הם שכרו רכב הובלה והעבירו פריטים לבית בלוד. בזמן המעבר היו לה שני ילדים, אהרון ותמי. בעלה וההורים שלו עברו לפניה ב- 75. אהרון  היה בגיל 6 ותמי בגיל 4. ולאחר מכן, סבתי עבדה בעבודת ניקיון בחברת תדיראן. אחרי זמן מסוים, כשהילדים גדלו, עבדה סבתי באריזת תפוזים, אחרי זה למדה הנהלת חשבונות ועבדה ברשות שדה התעופה, כעוזרת מנהלת חשבונות במשך שנתיים. כל הזמן הזה בעלה עבד כנהג משאית והובלות. במקביל עבד בנמל תעופה במנקה מטוסים. כשהם עבדו לא קיבלו משכורות גבוהות אך הסתדרו  במה שיש.

תחביביה היו ספורט וטיולים ובספורט היא אוהבת: הליכה, פילטיס, זומבה ומכשירים ושומרת על אורח חיים בריא. סבתא אוהבת לטייל וטיילה ב: אמריקה, פעמיים באיטליה, קרואטיה, אוסטריה, גאורגיה, רוסיה. בילדות גנבו לה בגדים, ולא הייתה יכולה לחזור הביתה. כל היום בכתה, לאחר מכן, הבינה שבחור אחד הסתיר בכוונה (גנבו לה בגדי ים).

רומן בין סבי לסבתי

איך סבי וסבתי הכירו? אני יספר לכם: הם היו שכנים 7 שנים, באותה חצר. כשסבי היה בן 21 רצו לחתן אותו עם בחורה יהודיה שאיננו מכיר. גם את סבתי ג'ולי רצו לחתן עם מישהו (בן) שלא הסכימה לדרישה זאת. מתברר שסבי בלב שלו אהב מאוד את סבתי בסוד, ואז ניגש אליה וביקש את ידה. הם ברחו מהבית, ללא ידיעת ההורים, מכיוון שידעו שהם לא יסכימו. אחרי שבוע החזירו אותם (מצאו אותם), מתברר שסבי לקח את סבתי למוסקבה (ברוסיה) והם התגוררו שם שבוע בדירה מושכרת. סבי שמר בכל הזמן הזה על כבודה של סבתי ולא נגע בה. אחרי שבוע הם מצאו את עקבותיהם ודרשו מהם לחזור לעיר מגוריהם (סוחומי).

בזמן שנחתו בשדה התעופה המשטרה חיכתה להם ולקחה אותם לחקירה לטענת ההורים של סבי: "סבתי חטפה את סבי" ובטענת הצד של סבתי: "שסבי חטף את סבתי" והיה צורך לחקור עם קצין משטרה כל אחד בנפרד. סבתי הסבירה לקצין משטרה שלא הייתה חטיפה מצד סבי, אלא כל זה קרה בהסכמת סבתי (2 הצדדים). קצין המשטרה ביקש מסבתי לחזור לביתה מכיוון שלא מלאו לה 18 שנים. סבתי לא הסכימה ואמרה להם שהבטיחה להתחתן עם סבי ותקיים זאת. לאחר 3 שבועות התקיימה החתונה, זה היה ב 20.6.1972.

לאחר 3 חודשים של נישואין עלו לארץ ישראל מאושרים עם תינוק בבטן שזה היה דודי אהרון 3.5.1973. בארץ ישראל דודי אהרון נולד. בעיר צור שלום. דודתי תמי נולדה ב 17.2.1975 ואמי רחלי ב 27.11.1981 בעיר לוד. סבי וסבתי חיים יחד 46 שנים, עם כבוד הדדי והרבה אהבה ועם 3 ילדים ועם 9 נכדים שמגדירה אותם- יהלומים= עדן, ליאת, שני, שלום, נועם, עומר, ליאור אני ואלין אחותי וכמובן אני אדיר, והיא אומרת שהגיעה למקומה השקט.

המשך חייה

משנת 1972- 1979 סבי וסבתי והתגוררו בצור שלום, ולסבי היו הורים בארץ ולסבתי לא. בשנת 1979 הגיעו מגאורגיה הוריה של סבתי (התחילו להתגורר)  בעיר לוד ובזמן הזה גם ההורים של סבי התגוררו בלוד. סבי וסבתי עברו להתגורר בלוד קרוב ל-2 הוריהם. הם גרו בלוד במשך יותר מ- 10 שנים. היתה להם חנות פרטית  של פירות וירקות מול ביתם, ועבדו בה 23 שנה והתפרנסו בכבוד. כל שלושת ילדיה התחתנו בלוד ונשארו עד 2008. הורי ודודי אהרון, החליטו לעבור לעיר מודיעין למען עתיד יותר טוב לילדיהם, אם זה ב: חינוך, סביבה נקייה, איכות חיים וכו'. אחרי מס' שנים התחילו לקנות בית במודיעין קרוב לילדיהם ואלינו נכדיה. הם קנו דירה ב 2013 אך עברו להתגורר במודיעין רק "עכשיו". סבתי וסבי עברו למודיעין ב 22.2.18 ואני שמח שהם עברו לגור בעיר שלנו איתנו.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.