מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חינוך והשכלה לדור ההמשך במדינה

אני וילדי כשהצעיר סיים מכון ויצמן במדעים
בתי בסיום משפטים באוניברסיטת תל אביב
קשיי הקליטה

נולדתי בעירק, הבת הבכורה מבין שלושה ילדים. יש לי 2 אחים שאחד צעיר ממני ב-5 שנים והשני בעשר שנים, גם הם ילידי עירק. בעקבות רדיפות של המשטר בעירק התאפשר לנו לעלות לישראל.

הגענו לארץ בדיוק ביום העצמאות, מאוד התפעלנו מהסדר ומקבלת הפנים לה זכינו. היו לנו דודים שהגיעו לישראל כמעט עשר שנים לפנינו. הדודים שלנו קלטו אותנו ועזרו לנו מאד. כשעלינו ארצה לא יכולנו להביא הרבה תמונות משם, גרנו בתל אביב בדירה של המשפחה ברחוב הירקון. הייתה זו תקופת הצנע ולכן שיכנו אותנו בדירה עם משפחה נוספת.

אחיי התחילו בלימודים בבית ספר יסודי, אבי חיפש עבודה כדי לפרנס את המשפחה. אימי הייתה עקרת בית וגם טיפלה בשני הוריה שהיו כבר מבוגרים וחולים והתגוררו עימנו בדירה. אני רציתי להמשיך את הלימודים אבל הייתי צריכה למצוא גם איפה ללמוד את השפה העברית כדי לעבוד וללמוד. עברו על משפחתי ועלי זמנים קשים מאוד, התחלתי ללמוד עברית וגם אנגלית בשיעורי ערב ובימים הלכתי לעבוד. בבית שלנו דברנו בעיקר בשפה הערבית. מאחר שאחי היו צעירים הם קלטו את השפה העברית מהר מאד. התחלנו לדבר בבית עברית, מה שאילץ את ההורים גם לעבור לחצי ערבית וחצי עברית. מאד נהניתי מהתקופה הזאת בה כל יום היה אתגר חדש. בסוף מצאתי פתרון ללמוד בשעורי ערב גם עברית וגם אנגלית.

התחלתי לעבוד במפעל לייצור שיניים שהיה מייצא לחו"ל וכך הצלחתי לעזור למשפחתי. בסופי שבוע כל המשפחה הייתה מתאספת. בדרך כלל באו הסבא והסבתא שלנו, בני הדודים ובני הדודות שלנו. בערבי שבת אצלנו בבית היו מכינים ארוחה וכל המשפחה המורחבת הכוללת דודים ודודות היו באים עם הילדים. בזכות מפגשים אלה עד היום אני בקשרים מאוד קרובים איתם.

במשך הזמן הצלחתי ליצור קשר עם חברות מבית הספר בבגדד, בית ספר אליאנס. בימי שבת הייתי מטיילת ברגל מרחקים גדולים ונפגשת עם חברות הילדות שלי בפארק הירקון. בנוסף, אפילו פגשנו חלק מהמורות שלנו בעירק וערכנו השוואות בין רמת הלימודים בארץ לבין רמת הלימודים בבית הספר אליאנס בעיראק והגענו למסקה ששם הרמה היתה גבוהה יותר. המשכתי בלימודים בארץ ולמדתי עברית וגם אנגלית. בזכות הידע שלי באנגלית בגיל צעיר מאוד מצאתי עבודה בחברה ליבוא מכשירי חשמל בכתיבת מכתבים בשפה האנגלית. באמצע השבוע הלכתי לשעורי ערב ללמוד הדפסה במכונת כתיבה וגם ללמוד קצת צרפתית.

בעבודתי הכרתי את בעלי. הוא גר בחיפה ולמד ראיית חשבון בתל אביב. הוא בא לקנות מוצר חשמלי בחנות בה עבדתי. יצאנו ביחד שנה וחצי עד שהוא כמעט גמר את לימודיו ואז התחתנו והקמנו משפחה. בארצנו הקטנה היו מלחמות ואירועים קשים ובכל זאת נהנינו מהחיים. טיילנו בכל הארץ והכרנו הרבה מקומות ואנשים טובים, הלכנו לחוגים לריקודי עם וחינכנו את ילדינו על אהבת המדינה.

אירוע שגרם לנו שמחה רבה בלב היה לידת הנכד הראשון. היום הוא בן 15. לאחר מכן נולדו לנו עוד שבעה נכדים שיש לי איתם קשר טוב מאד. אנחנו הולכים לטיולים, נפגשים בסופי שבוע וחוגגים את כל ימי ההולדת שלהם.

עצוב מאד שבעלי לא זכה להשתתף בכל זה. הוא כשנפטר היו לנו רק 3 נכדים – אחד מכל ילד. בעלי עבד במוסד בנקאי ששלח אותנו לברזיל למשך 4 שנים, השהות שם הייתה מאד משמעותית. בזמן ההוא הייתה כאן מלחמת יום כפור וכל מחשבותינו ודאגותינו היו על החברים, השכנים והמשפחה בארץ. חזרנו לארץ כעבור 5 שנים ואז הייתי צריכה להתרגל מחדש לארצנו ולהסתדר.

הזוית האישית

אורן: החוויה שלנו מתכנית הקשר הרב דורי ומהעבודה ביחד, היא שלא ידעתי הרבה פרטים ואירועים שהיו בחיי סבתי וסבי. זה היה משמעותי מאוד עבורי וכמובן עבור סבתי שהתאמצה לשחזר את העברה וזה חיזק את הקשר שלנו.

גלדיס: התכנית הזאת מחזירה אותי לאירועים שקרו במדינה כמו רצח ראש הממשלה רבין ששינה את המדינה, זה אירוע טראומטי ועצוב מאוד. כל חיי רציתי וחלמתי שילדי יזכו לחינוך באוניברסיטה דבר שלא זכיתי לקבל בגלל העלייה וקשיי הפרנסה. חלומי התגשם כשבתי הבכורה סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. בני האמצעי סיים אוניברסיטה בלימודי ראיית חשבון והכי מרגש בשבילי שבני הצעיר סיים דוקטורט במכון ויצמן, דבר שכל משפחתנו מתגאה בו. יש לי סיפוק גדול מכל ההישגים של ילדי ותקוותי שגם נכדי יזכו להישגים דומים, בתפילה שיהיה שלום בארץ.

מילון

אליאנס
בית ספר שנמצא בכמה מקומות בעולם, שלומדים בו את שפת הארץ שחיים בה ובנוסף לומדים צרפתית ואנגלית. בזמנו בעירק וכיום בארץ קיים.

ציטוטים

”בערבי שבת אצלנו בבית היו מכינים ארוחה וכל המשפחה המורחבת הייתה מגיעה.“

הקשר הרב דורי