מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייה לישראל והקמת המשפחה

יחד עם נכדתי האהובה דניאל
הורי רבקה ויהודה מטיאש איתי ועם אחי
ילדות ברומניה, עליה לארץ הקמת משפחה

ילדותי ברומניה

משפחתי נולדה  בטרנסילבניה, שהיא חלק מרומניה הורי רבקה ויהודה מטיאש נישאו לפני מלחמת העולם השנייה.

בתקופת המלחמה הנוראה אבי היה במחנה כפיה ואמי היתה באושוויץ. חלק מהמשפחה נספתה. למזלם חזרו בשלום מהמחנות והקימו משפחה. אני נולדתי בעיר גרלה בשנת 1946 וקראו לי לאה על שם סבתי. אחי אדי, נולד 6 שנים מאוחר יותר.

למדתי בבית ספר עד כתה ה' מאוד אהבתי את המורות והיו לי הרבה חברים יהודים ונוצרים. אמי נהגה לשלוח בפורים משלוחי מנות עם הרבה עוגות ובפסח מצות.

אני זוכרת היטב את ביתנו, בית כפרי באזור מוקף יערות גבעות ונופים מאוד יפים. בחצר הבית היתה באר מים משם שאבנו המים לכל צרכינו. אהבתי מאד את החורף ירד שלג כל הילדים החלקנו עם מזחלות בגבעות שמסביב ובפארק, באגם הקפוא, החלקנו במחליקיים ומוסיקת רקע התנגנה.

אימי אהבה מאד פרחים וטיפחה מאד את גינת הורדים וגינת הירק. אבי היה מכין יין מענבים ומשזיפים ואמי הייתה מכינה שימורים אותם היינו שומרים במרתף הבית לשימוש בחורף הקר. אבי היה מנהל של הסופרמרקט של העיר. בחגים נהגנו להתכנס ולהתפלל בבית הכנסת .

בכל ימי ילדותי אני זוכרת את שאיפתם וחלומם של הורי לעלות לפלישתינה, כך קראנו ברומנית לישראל וגם אני חלמתי ודיברתי על ארץ ישראל הקסומה שאליה נעלה כל המשפחה. בשנת 1959 קיבלנו סוף סוף את האישור לעלות לישראל. נפרדתי בדמעות מהשכנים והחברים.

לאה בילדותה

תמונה 1

לאה עם חברותיה

תמונה 2

עם אבא

תמונה 3

עליה וקליטה בישראל  – הסיפור המרכזי 

לאחר שהגענו לארץ, קיבלנו מהסוכנות היהודית דירת 2 חדרים, 4 מיטות ברזל, מזרונים ומקרר עם קרח הגענו לארץ רק עם מזוודות בגדים כי אסור היה להוציא שום דבר מרומניה

בכל בוקר הייתי יוצאת עם מספרי ברזל לקנות רבע בלוק קרח אותו היינו מניחים בתא העליון של המקרר. אמא בישלה על פתיליה ופרימוס. המצב הכלכלי בבית היה קשה ההורים לא מצאו עבודה, כדי לעזור למשפחה עברתי ללמוד בפנימיה.

בגיל 13 נכנסתי לפנימיה של עלית הנוער, מוסד עליה בפתח תקווה. לכאן הגיעו ילדים עולים חדשים מכל העולם. לי זה היה הלם, ילדה קטנה בארץ זרה, לא מדברת את השפה ובלי ההורים לידי. היה לי מאוד קשה, התגעגעתי מאוד הביתה אך לאט לאט הסתגלתי לחיים החדשים. הפנימייה היתה כמו קיבוץ לינה של כמה בנות בחדר, חצי יום לימודים וחצי יום עבודה.

במהרה למדתי עברית וגם רכשתי חברים. פעם בשלושה שבועות נסעתי הביתה לסוף שבוע. למרות שהייתי. ילדה, עבדתי בכל ענפי המשק בלול, האכלתי תרנגולות, אספתי ושקלתי ביצים. בשדה קצרנו קני סוכר העמסנו על עגלות רתומות לסוס ואנו היינו מטפסים על ערמות קני הסוכר וחוזרים לפנימיה. עבדתי במטבח, במשק בית והכי אהבתי לעבוד במרפאה. יחד עם האחות האחראית לחבוש פצעים לילדים, למדוד חום ולהחליט מי ישאר ויתאשפז במרפאה

בנוסף ללימודים אהבתי מאוד לנגן בתזמורת המנדולינות של הפנימייה. ניגנתי בתזמורת במשך שש שנים והופענו בכל מיני ארועים. סיימתי את התיכון בפנימיה והתחלתי ללמוד הוראה בסמינר ״תלפיות״ בתל אביב לאחר סיום הלימודים שרתתי כמורה במשך 3 שנים בשדרות .

הקמת המשפחה

בשנת 1968 הכרתי את בעלי משה, יליד ירושליםש היה סטודנט בטכניון בחיפה. כעבור שנתיים נישאנו  ונולדו לנו 3 בנים: אסף יואב ותומר, (אבא של דניאל). שלושתם נישאו והקימו משפחות וזיכו אותנו בשבעה נכדים מדהימים והשמיני בדרך. שלושתם למדו מחשבים, הקימו חברות סטארט אפ העוסקות בפיתוחים מיוחדים והמעסיקות כיום למעלה מ – 100 עובדים.

בחתונתנו

תמונה 4

מלחמת יום הכיפורים

בתקופת מלחמת יום הכיפורים שפרצה בשנת 1973, עברנו תקופה מאוד קשה. המלחמה פרצה ביום הכיפורים אנו גרנו בירושלים יחד עם אסף בננו הבכור שהיה בגיל שנה וחצי. בעלי  גויס מיד ויצא עם הגדוד שלו לסיני. אני זוכרת היטב את תקופה זו של חרדה מתח ודאגה לבעלי ולשאר החיילים.

ימים רבים לא קיבלנו כל ידיעה ממשה שנלחם בתעלת סואץ, רק לאחר כשבועיים, קיבלנו הודעה שבעלי נפצע באחד הקרבות ליד התעלה ומאושפז בבית חולים. עם רסיסים בגבו.לאחר ההחלמה שב לשרת עוד חצי שנה בתעלה.

כיום

יצאתי לגמלאות לאחר 30 שנות הוראה, אני נהנית מחברתם של ילדי ונכדיי מאוד אוהבת לעזור ככל הנידרש. אוהבת ללמוד, לטייל בארץ ובעולם ובעיקר לארח את כל המשפחה ולעשות ככל יכולתי שישמר הקשר והיחסים הטובים בין כל בני המשפחה.

המשפחה המורחבת

תמונה 5

הזוית האישית

דניאל: נהנינו מאוד בתוכנית המשותפת והיא חיברה אותנו ושתינו גילינו הרבה אחת על השנייה. אני מאחלת לסבתי שתהיה תמיד שמחה ובריאה ושתמיד תמשיך לספר לי את הסיפורים המעניינים שלה.

סבתא לאה: אני מאחלת לנכדתי האהובה דניאל הרבה בריאות, הצלחה, וילדות מאושרת ושתמיד תיזכרי שהמשפחה היא ערך חשוב מאוד ועל המשפחה לא מותרים לעולם.

סיכום פעילות הקשר הרב דורי בשנת הלימודים תשע"ח בבית חינוך ע"ש ש"י עגנון כפר סבא.

תודה למנחם מרקוביץ' על הצילום והעריכת הסרט. פורסם ביוטיוב תאריך 4 בנוב׳ 2018 ע"י מנהלת בית חינוך ע"ש "ש"י עגנון", כפר סבא מיקי בר משה.

 

מילון

עליית הנוער.
תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה במטרה להעלות צעירים יהודים לישראל ולהכשירם לעבודה חקלאית. גם אני הייתי בפנימיה של עליית הנוער.

טרנסילבניה
אזור המשתרע בחלקה המערבי מרכזי של רומניה וחלק גדול מתושבי טרנסילבניה מדברים הונגרית.

ציטוטים

”השאיפה להיות משפחה מאוחדת ומלוכדת בישראל, ולתרום לחברה ככל האפשר . “

”איזה הוא עשיר השמח בחלקו“

”״תסתכל על חצי הכוס המלאה״. לשמוח במה שיש לנו ולא במה שחסר לנו.“

הקשר הרב דורי