מאגר סיפורי מורשת

שמי כהן מאיר אני בן 75 הסבא של אלון מרגי וליאור זינגר שני נכדים מתוך שישה.

אלון וליאור הם שני בני דודים וגם חברים טובים ששוהים ביחד רוב הזמן ושניהם לומדים באותה כיתה. אלון אלוף בכדורסל ואוהב כדורגל וליאור אלוף בכדורגל ואוהב כדורסל.

בשנת 1949 אחרי קום המדינה אבי והמשפחה החליט לעלות לארץ ישראל אחרי שהיה של חודש ימים מאיטליה אנשי הסוכנות העלו אותנו על אונית מעפילים ואחרי שבוע ימים של שייט הגענו לחיפה . ומחיפה הגענו למעברת פרדס חנה במעברה שהינו באוהלים במשך שנתיים התנאים היו מאוד מאוד קשים אבל לא התלוננו קיבלנו את כל הקשיים בהבנה רבה היה מחסור באוכל ובלבוש פעם ביום היינו הולכים לחדר האוכל מקבלים מנות שלפעמים לא היו אוכלים אמא שלי הייתה שולחת אותי לשדה והייתי קוטף סוג של עשב שנקרא "חובזה" ומזה הייתה מבשלת מרק וזה השלים את הארוחה .

בשנת 1951 היה חורף מאוד מאוד קשה שירד שלג כבד על כל הארץ מרוב השלג כל האוהלים במעברה התמוטטו ואז צה"ל בא לעזרתנו עם אוטובוסים ואסף את כל הילדים ופזר אותם בין הקיבוצים שבסביבה עד יעבור זעם .

ערב אחד הוזמנו לאחד השכנים לסוג של אירוח  ואחרי שעה שחזרנו לאוהל התברר לנו שגנבים פתחו את האוהל וגנבו שלוש מזוודות עם המעט שהצלחנו להוציא ממצרים ובלי כל זה לא היה לנו מה ללבוש או לנעול.

אחרי כשנה במעברת פרדס חנה עברנו להרצליה למעברת שביב בהרצליה התחלתי ללמוד בבית ספר גורדון בנווה עמל. אבי מצא עבודה כעובד דחק והיה נוסע לאזורי הקיבוצים בצפון לאזורי העימות סוג העבודות היו ביצורים ומתיחת גדר תיל  לאורך גבול הצפון. בשנות החמישים המצב הכלכלי בארץ היה קשה מאוד והממשלה נאלצה להכריז על מצב של צנע , צנע פרושו לחיות בצנעה בשווקים  היה מעט מאוד מוצרי צריכה ולתושבים לא היה כסף. הממשלה חילקה לתושבים תלושי מזון שבעזרתם יכולנו לרכוש מעט מזון בהקצבה חודשית מסוימת השנים היו מאוד קשות אבל התגברנו מכוח רצון להצליח.

עם השנים התקבל אבי ז"ל כעובד בניין בחברת סולל בונה לבנתיים תנאי המחיה השתפרו ולאחר שלוש שנים במעברת הרצליה אבי הצליח עם הרבה חסכונות והלוואות לרכוש דירה בנווה עמל.

עם סיומי את בית ספר העממי בגיל 13 ועשו לי בר מצווה בחוג המשפחה משהו מאוד צנוע שאמי הכינה בעצמה את כל הכיבוד הצנוע שהיה. על מנת  להירתם בעול המשפחה נאלצתי לצאת לעבודה מצאתי עבודה במוסך שהיה בכפר שמריהו כשוליה למכונאי, בכל יום בשעה שש בבוקר הייתי מגיע לעבודה על אופני והייתי חוזר בשש בערב את התיכון סיימתי בתיכון ערב .

בשנת 1959 התגייסתי לצה"ל והייתי בבסיס שריון שם תחזקתי רכבים  משוריינים .לאחר שירותי בצה"ל התחלתי לעבוד במגדל שלום מאיר כמנהל מוסך לאחר מלחמת ששת הימים המוסך עבר לבעלותי למשך 28 שנים. עם הזמן המצב הכלכלי השתפר מאוד ויכולתי לרכוש דירה לעצמי.

בשנת 1968 נשאתי עם בחורה מאוד מאוד טובה ודאגנית שקוראים לה נחמה ועד היום אנחנו נשואים באושר. עם השנים נולדו לנו שתי בנות מקסימות  רחלי וקרן היום אני סבא לשישה נכדים שכל היום אני חושב איך לעשות להם טוב בכל בוקר אני יוצא לאימון גופני ולאחר מכן אני נפגש עם קבוצת חברי ילדות שמעבירים את הזמן עד שעה שעה שלוש. לאחר מנוחת הצהריים  אני נכנס למטבח ומתחיל לבשל סוגים של מטעמים שהנכדים שלי אוהבים.

הזוית האישית

כהן מאיר: יש לנו חברים שאנחנו מתראים איתם לעיתים קרובות סך הכול הכל נפלא  והיום אני מרגיש שמצתי על הצד הטוב ביותר את החיים יש לי אישה טובה יש לי  בנות מקסימות ונכדים נהדרים.