מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבתא מזל, נולדה בשנת 1926 בעיר חלב שבסוריה הייתה בת בכורה אחריה נולדו עוד שני אחים (עליזה ואברהם). אחרי הלידה הרביעית אמה נפטרה והתינוק נפטר. אביה של סבתה רבתא התחתן בשנית אם אישה אחרת ונולדו להם 12 ילדים, אחים חורגים לסבתא מזל. החיים לא היו קלים במחיצת האם החורגת וילדיה. ככל שסבתא מזל התבגרה הוטלו עליה עבודות הבית הרבות. בשלב זה החליטה סבתא רבתא לעבור לגור אצל סבתא (אמא של אביה). כל אותו זמן המשיכה ללמוד בבית ספר אליאנס שבחלב. השהיה אצל סבתא אפשרה לה להיות יותר חופשיה ולשחק בזמן הפנאי.

סבתא רבתא שמעה שמסתובבים בחלב אנשי הסוכנות היהודית שבאו מארץ ישראל ומנסים להעלות יהודים לארץ ישראל, תוך הסבר על הדרך שעלו לארץ ישראל. אנשי הסוכנות ביקשו מכל המעורבים לא לספר את ניסיון עלייתם. הימים היו ימי מלחמת העולם השנייה כשהנאצים התחילו להתפשט לאזורי שליטה נוספים מעבר לאירופה והיה חשש גדול לגורלם של יהודי סוריה. באותה עת יהדות חלב הייתה בשיא פריחתה היו כ-50,000 יהודים שעסקו במסחר. החל משנת 1942 התחילו לעזוב יהודים את חלב ולהתפזר בעולם בעיקר לארצות הברית ודרום אמריקה ולישראל.

העלייה לארץ הייתה צריכה להיות בחשאי רכזו את כל קבוצת הנוער באחד הבתים עם ציוד קל וכמובן לא אמרו להם מתי יוצאים לדרך. כל הקבוצה התנהגו בשקט מוחלט ובאמצע הלילה הגיעו משאיות ולקחו את כל הקבוצה ונסעו לכיוון בלתי ידוע. בדיעבד הם הגיעו לאזור קונטרה שברמת הגולן שם שהו מספר ימים אצל משתף פעולה שהיה בקונטרה עד שיוכלו לחצות את הגבול לישראל. ברגע שקיבלו "אור ירוק" התאספו כל הקבוצה עם המלווים שהכירו את הדרך והתחילו ללכת בלילה לכיוון הקיבוצים דן ודפנה דרך ההרים והוואדיות דרך קשה מאוד סלעי בזלת גבוהים וחדים ירידה תלולה וכל זאת בשקט מוחלט על מנת שלא יתפסו ע"י הצבא הסורי לפנות בוקר הגיעו לגדרות של קיבוץ דן.

קיבוץ קלט אותם בצורה יפה מאוד ויומיים לאחר הגעתם לקיבוץ שובצו בעבודות המשק השונות. לאחר כחודש עזבה את הקיבוץ ועברה לירושלים לגור עם חברתה, שם מצאה לה עבודה כספרית (סבתא רבתא באותו זמן הייתה בת 18). מאחר והכנסתה הייתה נמוכה ולא הספיקה למחייתה עברה לתל אביב וכאן מצאה עבודה כספרית אם הכנסה יותר גבוהה.

סבא רבא משה

סבא רבא משה נולד במקסיקו סיטי שבאמריקה הלטינית. הוריו עזבו את סוריה בשנות השלושים ובגלל המאורעות שהיו באותו הזמן בדמשק וההתנכלויות ליהודים. ההורים של סבא רבא משה התגרשו לאחר 3 שנים שהייה במקסיקו. אמו של סבא רבא משה (לאה) לקחה את סבא רבא משה וחזרה לסוריה- דמשק לחיק משפחתה המוכרת והתומכת. בהגיעו סבא רבא לגיל 16 עלו לארץ ישראל ברגל מדמשק. הם גרו בתל אביב סבא רבא משה התחיל לעבוד על מנת לפרנס את המשפחה המצומצמת (הוא ואמו). בהגיעו לגיל 18 גויס ל"הגנה" לשמירת הישוב היהודי בארץ.

לאחר השחרור מהצבא הלך ללמוד חשמל והוציא תעודת חשמלאי מוסמך והתחיל את עבודתו במקצוע במפעלי ים המלח בסדום, בהכנת תשתיות חשמל למפעל. העבודה בים המלח הייתה קשה ביותר בגלל תנאי מזג האוויר שהיה חם ביותר (45 מעלות צלזיוס) לא היו תנאי מיזוג אוויר לקירור והסתפקו רק במצננים באמצעות מים (עד היום באילת קיימים עוד מצננים). העבודה בים המלח הייתה קרש קפיצה כלכלי לפרנסת המשפחה באותה עת המשפחה מנתה 5 נפשות. לאחר סיום העבודה בים המלח התקבל לעבודה בחברת החשמל (1954) עד לפטירתו בשנת 1972.

סבא רבא משה וסבתא רבתא משה נפגשים

בשנת 1946 סבא רבא משה הכיר את סבתא רבתא מזל, לאחר כשנה בשנת 1947 הם התחתנו. בשנת 1948 בעיצומה של מלחמת השחרור נולד סבי אשר וסבא רבא משה היה באותו זמן בקרבות על הגנת העיר תל- אביב. עם הקמת צה"ל סבא רבא משה היה בחטיבת גבעתי ונלחם כל אותו הזמן. בשנת 1950 נולדו לסבא וסבתא רבא זוג תאומים והם נאלצו לעבור ליפו- עג'מי לבית יותר גדול שאותו נטשו ערבים. בשנת 1954 סבא רבא משה התקבל לעבודה בחברת החשמל הכנסה מסודרת וגבוהה. בשנת 1958 כל המשפחה (8 נפשות) עברו לעיר חולון. סבא רבא משה נפטר בשנת 1972 (גיל 46). סבתא רבא מזל נפטרה בשנת 2004.

הזוית האישית

החוויה שנהניתי ממנה במפגשי תכנית הקשר הרב דורי, בכל התהליך, הנחלת המידע והמסורת לדור הצעיר, שלא היו ידועים במלואם.