מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייה בלתי לגלית ממרוקו לארץ ישראל

אנדרטה במתנ"ס חצור הגלילית לציון 50 שנה לטביעת "אגוז" - ויקיפדיה
מרוקו.
תלאות הים בסמוך לטביעת " אגוז" .

בס"ד.

שמי מאיר פרץ, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נועם פרץ.

נולדתי בשנת 1951 במרוקו בעיר קזבלנקה, עליתי לארץ בשנת 1961, כשהייתי ילד בן 10.

העלייה ממרוקו

העלייה לארץ הייתה בלתי לגלית, היציאה ממרוקו הייתה בלילות, תוך שהמוסד שמעורב בכך היה מתאם את מקום האיסוף. היציאה לארץ ישראל ממרוקו הייתה בחודש מרץ 1961, רוכזנו בסמוך לחוף הים, תוך כדי התבקשנו לשמור על שקט מוחלט על מנת לא להיחשף, את בכי הילדים היו מחרישים.

הקור בלילות היה עז, מזג האוויר היה סגרירי וגשום, הים היה סוער מאוד, גברים מוסלמים מקומיים שעבדו עם המוסד עזרו למשפחות עם הילדים, הם אחזו אותנו על כתפיהם והובילו אותנו לתוך סירות קטנות בעזרת משוטים עד עומק מסוים. כ- 100 מטר משם עגנה ספינת דייג גדולה, משם העלו אותנו שוב בידיים לתוך ספינות הדייג.

הספינות התחילו לשוט משם ולאחר מכן הפעילו את המנועים ושטנו לכיוון עיירת החוף בשם "סאוטה"  שהייתה בשליטת הספרדים, השייט היה ארוך, אנשים צרחו מפחד והקיאו בגלל הים הסוער. המשפחות הופרדו, חלק מן ההורים לא ידעו כלל היכן נמצאים ילדיהם, היו המון צרחות של אימהות אשר היו מפוחדות ומבוהלות כי הן חיפשו את ילדיהן בפינות שהיו חשוכות לחלוטין.

הצוות של הספינה היה ספרדי, הם צעקו על העולים שישתקו וינמיכו את קולותיהם מחשש שייתפסו. בשעה 10:00 בבוקר דרכנו על אדמת ספרד, ושוב התחילו מהמומות רבות של אימהות ואבות שמחפשות את ילדיהן.

מסע העלייה ארך כ- 4 חודשים מאז יצאנו ממרוקו, חנייה במחנה עולים בג'יברלטר ומרסיי שבצרפת ועד להגעתנו לנמל חיפה.

חודשיים קודם לפני עלייתנו לארץ, יצאה קבוצה אחרת לאותו מסע שלנו  כמו שלנו בתאריך 11/1/1961. היו שם 44 נוסעים, עולים מרוקאים באותו מסלול ובאותה שיטה הפליגה הספינה "אגוז", הספינה טבעה וכל נוסעיה טבעו למוות, נותרו רק ניצולים מהצוות הספרדי שעבד על הספינה.

 סיפורה של ספינת המעפילים אגוז

"אגוז (במקור: פִּיסס, Pisces) הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, ונודעה בעקבות טביעתה בשנת 1961 ואובדן כל 44 נוסעיה.

ב-10 בינואר 1961 (כ"ג טבת תשכ"א), בפעם ה-13 שבה עשתה את דרכה לגיברלטר, טבעה הספינה, ויחד עמה אבדו 44 העולים שבה, מחציתם היו ילדים, וכןאלחוטן ישראלי ואחד מאנשי הצוות הספרדים. היחידים ששרדו היו שלושה מאנשי הצוות הספרדים. 22 גופות נמצאו, והשאר אבדו במצולות. 22 הגופות הובאו לקבורה בבית העלמין היהודי העתיק שבאל-חוסימה. את טקסי הקבורה החפוזים ערכו אנשי קהילת יהודי תטואן. עם נוסעי הספינה נמנה איש "המוסד" חיים צרפתי, שליווה את המעפילים על הספינה ונספה בטביעתה." (ויקיפדיה)

אנדרטה במתנ"ס חצור הגלילית לציון 50 שנה לטביעת "אגוז"

תמונה 1

 

גורלנו היה טוב יותר והגענו בשלום לארץ ישראל.

הזוית האישית

נועם פרץ מתעד את סיפור עלייתו של סבא מאיר פרץ.

מילון

אגוז - ספינת מעפילים
אגוז (במקור: פִּיסס, Pisces) הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, ונודעה בעקבות טביעתה בשנת 1961 ואובדן כל 44 נוסעיה.

בלתי לגלית.
לא חוקית.

ציטוטים

”התבקשנו לשמור על שקט, על מנת שלא נחשף.“

הקשר הרב דורי